בית המשפט הפדרלי אישר: טראמפ רשאי לשלוח את המשמר הלאומי לפורטלנד

פורטלנד, אורגון – בית המשפט הפדרלי לערעורים קבע ביום שני כי הנשיא דונלד טראמפ רשאי לפרוס את המשמר הלאומי בעיר פורטלנד שבמדינת אורגון, ובכך ביטל את החלטתה של שופטת מחוזית שאסרה עליו לעשות זאת.
ההחלטה מציתה מחדש ויכוח חוקתי נוקב בשאלה עד היכן משתרעת סמכותו של נשיא ארצות הברית לשלוח כוחות צבא לערים אמריקאיות מבלי לקבל את הסכמת הרשויות המקומיות.

מה קבע בית המשפט

פאנל בן שלושה שופטים של בית המשפט לערעורים של המעגל התשיעי אישר את החלטת טראמפ לפרוס את כוחות המשמר הלאומי בעיר, אחת ממספר ערים – בהן גם לוס אנג'לס, וושינגטון הבירה ושיקגו – שבהן שקל הנשיא או ניסה להציב חיילים.
ההחלטה התקבלה ימים ספורים לאחר ששופטת פדרלית בשיקגו עצרה את הפריסה שם, בטענה כי המהלך עלול "להצית תסיסה אזרחית". בכך נוצר מצב משפטי הפוך בין שתי ערים גדולות, דבר שמגביר את ההערכה כי בית המשפט העליון ייאלץ להכריע בסוגיה.

הרקע: תביעת מדינת אורגון

המחלוקת החלה כאשר מדינת אורגון תבעה את הממשל הפדרלי בטענה שהפריסה המתוכננת בפורטלנד מנוגדת לחוק. השופטת קרין ג'יי אימרגוט – שמונתה לתפקידה על ידי טראמפ עצמו – קיבלה את טענת המדינה והוציאה צו מניעה האוסר על שליחת המשמר הלאומי של אורגון לעיר.
בתגובה, הממשל העביר חיילים ממשמר קליפורניה, אך גם מהלך זה נחסם בצו נוסף של אותה שופטת.
האירוניה ברורה: שופטת שמונתה בידי טראמפ היא זו שחסמה את יוזמתו, עד שבית משפט גבוה יותר הפך את ההחלטה. המקרה ממחיש את עצמאות המערכת המשפטית האמריקאית – גם כלפי מי שמינה את אנשיה.

 

פאנל בן שלושה שופטים של בית המשפט לערעורים של המעגל התשיעי אישר את החלטת טראמפ לפרוס את כוחות המשמר הלאומי בעיר, אחת ממספר ערים – בהן גם לוס אנג'לס, וושינגטון הבירה ושיקגו – שבהן שקל הנשיא או ניסה להציב חיילים.

 

הוויכוח המשפטי: ביטחון או פגיעה בזכויות

במהלך הדיונים בערעור, נציגי הממשל הציגו את פורטלנד כעיר הנתונה לאיומים מתמשכים על מתקני ממשלה, במיוחד סביב מתקן שירות ההגירה והמכס (ICE), שהיה לדבריהם "יעד לאלימות ממשית ומאוימת".
הם טענו כי נדרשה פריסה צבאית כדי להגן על רכוש ופקידים פדרליים.
נציגת מדינת אורגון, לעומתם, טענה כי בשבועות שקדמו להחלטה לא התרחשו עימותים משמעותיים בעיר, והפגנות הקיץ האלימות כבר שככו מזמן.
"אף מעצר לא בוצע במשך חודשים", כתבה המדינה בתגובתה לבית המשפט.
גם השופטת אימרגוט עצמה קבעה כי ההפגנות באותה עת "היו שלוות ברובן, עם אירועים ספורדיים בלבד של הפרות סדר".

טיעוני הצדדים בבית המשפט לערעורים

עו"ד אריק מקארתור, נציג משרד המשפטים, טען כי השופטת שגתה כשהתמקדה בתקופה קצרה מדי לפני הפריסה, וכי הממשל פעל רק לאחר שניסיונות קודמים להשתלט על ההתפרעויות נכשלו.
מנגד, סטייסי מ' צ'אפין, עוזרת התובעת הכללית של אורגון, הדגישה כי טראמפ פעל "כאילו העיר בוערת", בעוד שבפועל המצב היה רגוע.
היא קראה לשופטים "להסתכל על הנסיבות האמיתיות בזמן קבלת ההחלטה, לא על תחושות פוליטיות".

בין פדרליזם לעצמאות מדינתית

המקרה מעלה שאלות רחבות על גבולות הכוח הנשיאותי. האם לנשיא יש סמכות לשלוח כוחות חמושים לערים בתוך ארצות הברית – גם נגד רצון המדינה?
תומכי טראמפ טוענים כי מדובר בצעד חיוני לשמירה על הסדר הציבורי ולהגנה על מתקנים פדרליים. מנגד, מתנגדיו רואים בכך ניצול לרעה של סמכות נשיאותית והפרה של עקרון הפדרליזם – היסוד שלפיו המדינות שומרות על ריבונות פנימית מול הממשל הפדרלי.

השלכות פוליטיות וחוקתיות

העובדה שבתי משפט שונים הגיעו למסקנות מנוגדות – עם חסימה בשיקגו ואישור בפורטלנד – מחזקת את ההערכה כי בית המשפט העליון של ארצות הברית יידרש בקרוב להכרעה עקרונית.
פסק דין כזה עשוי לעצב מחדש את מערכת היחסים בין הממשל הפדרלי למדינות, וליצור תקדים שילווה את ארצות הברית לשנים רבות.

בינתיים, פורטלנד מתכוננת לנוכחות צבאית גוברת ברחובותיה. תושבים, פעילים וגורמים מקומיים מביעים חשש כי ההחלטה תצית מחדש מתחים חברתיים בעיר הידועה במאבקים האזרחיים שלה.