טראמפ מטיל סנקציות כבדות על רוסיה ומודה: "הסכסוך במזרח אירופה התגלה כקשה יותר מהמזרח התיכון"

ארצות הברית הכריזה על אחד הצעדים החריפים ביותר שלה עד כה נגד רוסיה, לאחר שהשיחות על פסגת שלום בין הנשיא דונלד טראמפ למקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין, קרסו מוקדם יותר השבוע. ממשל טראמפ הודיע ביום רביעי על סנקציות מקיפות נגד שתי חברות האנרגיה הגדולות ברוסיה, רוסנפט ולוקויל, במסגרת ניסיון להפעיל לחץ על הקרמלין ולשים קץ למלחמה המתמשכת באוקראינה שנמשכת כבר יותר משלוש שנים.

"פשוט הרגשתי שהגיע הזמן", אמר טראמפ לכתבים בחדר הסגלגל לאחר פגישתו עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה. "חיכינו הרבה זמן. עכשיו זה הזמן לעצור את ההרג ולהביא להפסקת אש מיידית". מזכיר האוצר סקוט בסנט הסביר בהודעתו כי החברות הרוסיות וזרועותיהן ברחבי העולם מממנות את "מכונת המלחמה של הקרמלין", ולכן הוחלט לחסום את כל נכסיהן וזכויותיהן בתחומי ארצות הברית. "אלה סנקציות עצומות", הוסיף טראמפ. "אנחנו מקווים שלא יימשכו זמן רב, ושבסופו של דבר המלחמה תסתיים".

רוטה בירך על הצעד ואמר כי מדובר במהלך שנועד "לשנות את החישוב של פוטין" ולהבהיר ש"צעד ראשון חייב להיות הפסקת אש". לפי נתונים עדכניים, סין והודו נותרו הרוכשות הגדולות ביותר של נפט רוסי, אך גם האיחוד האירופי ממשיך לרכוש חלק קטן, כ־6% מיצוא הנפט של מוסקבה. צרפת, בלגיה וספרד מהוות יחד כ־85% מיבוא הגז הרוסי הנוזלי (LNG) ליבשת, כך לפי מכון IEEFA לחקר כלכלת האנרגיה.

 

הנשיא דונלד טראמפ ומקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין

 

השגרירה האוקראינית בארצות הברית, אולגה סטפנישינה, בירכה על המהלך והדגישה כי מדובר בפעם הראשונה מאז פלישת רוסיה בפברואר 2022 שוושינגטון מטילה סנקציות חוסמות מלאות על חברות האנרגיה הרוסיות. "זה קרה אחרי ניסיונות רבים לתת לרוסיה הזדמנות להתחיל משא ומתן אמיתי לסיום המלחמה", אמרה. "החלטה זו תואמת לחלוטין את עמדתה העקבית של אוקראינה: שלום אפשרי רק באמצעות כוח והפעלת לחץ על התוקפן בכל הכלים הבינלאומיים הקיימים".

טראמפ עצמו הודה כי הסכסוך באירופה "התגלה כקשה יותר מהמזרח התיכון". לדבריו, "המזרח התיכון היה אמור להיות הבעיה הקשה, ופתרנו את החידה הזו, אבל גם זה ייפתר". הנשיא הוסיף כי ביטל את פגישתו המתוכננת עם פוטין בבודפשט משום ש"הרגיש שלא נגיע למקום שאנחנו צריכים להגיע אליו".

 

 

מזכיר האוצר בסנט אמר בריאיון ל־Fox Business כי טראמפ "מאוכזב" מהתנהלותו של פוטין, שלדבריו "לא הגיע לשולחן המשא ומתן באופן כן וישיר". הוא תיאר את חבילת הצעדים החדשה כ"אחת הסנקציות הגדולות ביותר שהוטלו על הפדרציה הרוסית", אך הבהיר שלא יוטלו מכסים משניים על מדינות שימשיכו לרכוש נפט רוסי. "אלה סנקציות משמעותיות ועוצמתיות", אמר, וקרא למדינות אירופה ולחברותיהן ב־G7 להצטרף למהלך.

במקביל, טראמפ הבהיר כי אינו מתכוון לספק לאוקראינה טילי שיוט מדגם טומהוק. "הבעיה עם הטומהוק היא שלוקח לפחות חצי שנה, בדרך כלל שנה, ללמוד איך להשתמש בו", אמר הנשיא לעיתונאים במהלך אותה פגישה עם רוטה. "הדרך היחידה שטומהוק יישוגר היא אם אנחנו נירה אותו, ואנחנו לא הולכים לעשות את זה".

לדברי טראמפ, מדובר בנשק מתוחכם במיוחד שדורש "עקומת למידה עצומה". הוא הסביר שאינו מעוניין שהצבא האמריקאי יכשיר מדינות אחרות בשימוש בטילים הללו. "צריך שנה של אימון אינטנסיבי כדי לדעת איך להשתמש בו, ואנחנו יודעים איך להשתמש בו, אבל לא נלמד אחרים", אמר.

טילי הטומהוק, בעלי טווח של יותר מ־1,500 מייל, היו מאפשרים לאוקראינה לפגוע במטרות עמוק בתוך רוסיה - בצבא, בלוגיסטיקה ובתשתיות האנרגיה, ולפגוע משמעותית ביכולתו של פוטין להמשיך במלחמה. לארצות הברית יש למעלה מאלף טילים כאלה, אך לפי הערכות במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), גם אם תחליט למכור לאוקראינה, לא תספק לה יותר מ-50.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ניסה שוב ושוב לשכנע את טראמפ לאפשר למדינתו לקבל את הנשק, אך שב לקייב בידיים ריקות לאחר פגישתם בבית הלבן ב-17 באוקטובר. לפי דיווחים, התעניינותו של טראמפ בנושא דעכה לאחר שיחת טלפון שקיים עם פוטין יום קודם לכן.

זלנסקי כתב ברשת X כי אספקת טילי טומהוק הייתה יכולה לשמש "השקעה מרכזית בדיפלומטיה", והוסיף כי ברגע שהתברר שטראמפ לא מתכוון לספקם, "עניין רוסיה במשא ומתן דהה".

כשנשאל האם הוא עדיין מאמין שפוטין מעוניין לסיים את המלחמה, השיב טראמפ כי שני המנהיגים "רוצים שלום" לאחר כמעט ארבע שנות לחימה, אך הוסיף: "תמיד הרגשתי שהוא רצה את הכל, לא רק חלק מזה. אבל אני חושב שעכשיו הוא מוכן להתקדם קצת יותר, ואני חושב שהוא מוכן לעשות עסקה. נראה. אנחנו לא רוצים שהוא יקבל את הכל".