סערה בארה״ב: סגן הנשיא ג'יי־די ואנס התעלם מאמירות אנטישמיות ומתנער מתמיכה עיוורת בישראל

ביקורו של סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי־די ואנס, באוניברסיטת מיסיסיפי במסגרת סבב הרצאות של ארגון הימין "טרנינג פוינט יו־אס־איי" הפך למוקד של דיון סוער על עתיד יחסי הימין האמריקאי עם ישראל — ועל מקומה של האנטישמיות בקמפוסים שמרניים. במהלך המפגש נשאל ואנס שאלות קשות על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, לצד אמירות בעלות ניחוח אנטישמי שעליהן בחר שלא להגיב באופן נחרץ.

האירוע משקף את השינוי המתחולל בקרב צעירים תומכי הנשיא דונלד טראמפ: תמיכה שהייתה בעבר כמעט אוטומטית בישראל הולכת ומתערערת מאז אירועי 7 באוקטובר ומלחמת עזה. שאלות שנחשבו בעבר טאבו במחנה הימין נשאלות כיום בגלוי, ובמקביל עולה קו פרשני המציע לראות במדיניות כלפי ישראל דרך פריזמה של "אמריקה תחילה".

 

אחד הסטודנטים, שחבש כובע טראמפ בולט, שאל את ואנס: "מדוע עלינו לתמוך בישראל במאות מיליארדי דולרים ולסייע ב'טיהור אתני בעזה', כפי שאמר צ'ארלי קירק?" הסטודנט הוסיף אמירה חריגה: "לא רק שהדת שלהם שונה, היא אף תומכת בגלוי ברדיפה של הדת שלנו". אמירה זו התקבלה בדממה מצד ואנס — מה שעורר סערה בקרב פעילים יהודים־שמרנים

 

אחד הסטודנטים, שחבש כובע טראמפ בולט, שאל את ואנס: "מדוע עלינו לתמוך בישראל במאות מיליארדי דולרים ולסייע ב'טיהור אתני בעזה', כפי שאמר צ'ארלי קירק?" הסטודנט הוסיף אמירה חריגה: "לא רק שהדת שלהם שונה, היא אף תומכת בגלוי ברדיפה של הדת שלנו". אמירה זו התקבלה בדממה מצד ואנס — מה שעורר סערה בקרב פעילים יהודים־שמרנים.

הסטודנט התייחס גם לאירועים בישראל שבהם תועדו קיצונים יהודים יורקים על נוצרים בירושלים, תופעה שעוררה דיון בקרב נוצרים פרו־ישראלים בארה״ב. אולם דבריו נתפסו בעיני רבים כהדהוד של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות עתיקות, המאשימות יהודים בפגיעה בנצרות.

לפני כן נשאל ואנס על ידי סטודנטית אחרת האם תמיכה של מרים אדלסון בקמפיין טראמפ אינה מהווה ניגוד עניינים. אדלסון — מיליארדרית ישראלית־אמריקאית ואלמנתו של שלדון אדלסון — נחשבת לתורמת מרכזית למפלגה הרפובליקנית ולפרויקט הפרו־ישראלי שלה. ואנס הכחיש כי השפיעה על מדיניות הנשיא, אך הודה כי אהבתה לישראל היא מניע מרכזי בפעילותה הפוליטית.

בכל התשובות הדגיש ואנס קו ברור: התמיכה בישראל אינה מובנת מאליה, אלא מותנית באינטרסים האמריקאיים. "אנו תומכים בישראל כשהאינטרסים שלה חופפים את שלנו," אמר. לדבריו, הנשיא טראמפ הוכיח זאת כשהפעיל לחץ על ירושלים במסגרת עסקת הפסקת האש ושחרור החטופים. בכך רמז ואנס כי ממשל טראמפ פועל "לטובת אמריקה ולא לטובת ישראל" — אמירה שנועדה להפריך טענות על כפיפות למדיניות ישראלית.

בהתייחס לאמירת הסטודנט על דתות, ואנס ניסה להרגיע את האווירה: "יהודים אינם מאמינים בישו. נוצרים מאמינים. ננהל את הוויכוחים האלה, אבל נישאר בני ברית במקומות שבהם יש אינטרסים משותפים — כמו שמירה על כנסיית הקבר." ואנס, שהתנצר לקתוליות, ביקר לאחרונה בכנסייה זו במהלך ביקורו בישראל.

כל זאת לא הספיק למבקריו. פרשנים יהודים־שמרנים בולטים האשימו את ואנס בחולשה מוסרית. אחת מהם, סלואן רוכמות', כתבה כי "הייתה לו הזדמנות היסטורית לגנות אנטישמיות — והוא בחר שלא לעשות זאת." כותב אחר, דניאל מייל, טען כי דברי ואנס על מניפולציה ישראלית מרמזים שפוליטיקאים קודמים היו נתונים לשליטת ישראל: "זו אחת ההכפשות העתיקות והמסוכנות ביותר נגד יהודים."

באותו ערב קרא ואנס לאחדות בתוך המחנה השמרני. "אנחנו לא צריכים הסכמה מוחלטת בכל נושא," אמר. "מה שאנחנו צריכים זה אנשים שאוהבים את ארצות הברית ורוצים להציל אותה." דבריו התקבלו במחיאות כפיים — אך גם בעצבנות בקרב תומכי ישראל ששמעו בהם ויתור על קו אדום.

האירוע מעלה שאלות עמוקות יותר: האם היחסים בין הימין האמריקאי לישראל עומדים בפני שינוי יסודי? האם הפער הדור־בני מתרחב, כאשר צעירים רואים בסיוע לישראל הוצאה מיותרת, או אפילו בגידה באינטרסים אמריקאיים? והאם האנטישמיות שבאה מן הימין, לעיתים במסווה של ביקורת על מדיניות חוץ, תזכה למענה נחרץ מהנהגתו — או שתמשיך לבעבע תחת הרטוריקה של "פטריוטיזם"?

בינתיים, הביקור במיסיסיפי משאיר תחושת אי־נחת במחנה היהודי־שמרני. רבים מזהירים כי ההיסוס של ואנס עלול להתפרש כהסכמה שבשתיקה. אחרים טוענים כי זוהי פשוט הגדרה מחודשת של יחסי ישראל־ארה״ב, הממקמת את אמריקה בראש ולא את "ערכי הברית ההיסטורית".

מה שבטוח הוא שהשאלות הללו כבר אינן נחלת השמאל הפרוגרסיבי בלבד. הן עולות בלב לבו של הקמפוס השמרני, מול סגן הנשיא של ארצות הברית — והן עשויות לסמן עידן חדש של שיח GOP על ישראל.