הפסיקה מבטלת צו של ערכאה נמוכה שחייב את הממשל להותיר על כנו את האפשרות לבחור בדרכון בין “זכר”, “נקבה” או “איקס”, בהתאם לזהות המגדרית. שלושת השופטים הליברליים בבית המשפט הביעו התנגדות חריפה.
הפסיקה מבטלת צו של ערכאה נמוכה שחייב את הממשל להותיר על כנו את האפשרות לבחור בדרכון בין “זכר”, “נקבה” או “איקס”, בהתאם לזהות המגדרית. שלושת השופטים הליברליים בבית המשפט הביעו התנגדות חריפה.
בצו קצר וללא חתימה קבע בית המשפט כי המדיניות אינה מפלה אנשים טרנסג׳נדרים. לפי הנימוק, הצגת המין שנרשם בלידה אינה פוגעת בעקרונות השוויון יותר מהצגת ארץ הלידה — בשני המקרים מדובר ברישום עובדה היסטורית.
השופטים בדעת המיעוט חלקו על כך נמרצות. השופטת קטנג׳י בראון-ג׳קסון כתבה כי דרכונים המציגים רק את המין כפי שנרשם בלידה חושפים אנשים טרנסג׳נדרים ל“אלימות, הטרדות והפליה מוגברת”. לדבריה, בית המשפט “סלל שוב את הדרך לפגיעה מיידית ללא הצדקה מספקת”, והוסיפה כי המדיניות נובעת מצו נשיאותי של טראמפ המתאר זהות טרנסג׳נדרית כ“שקרית” ו“מאכלת”.
משרד החוץ של ארצות הברית עדכן את כללי הדרכונים לאחר שטראמפ, רפובליקני, חתם בינואר על צו המורה כי המדינה תכיר “בשני מינים בלבד — זכר ונקבה”, על בסיס תעודת הלידה ו“סיווג ביולוגי”.
השלכות השינוי הורגשו כבר בשטח. השחקנית הטרנסג׳נדרית האנטר שייפר סיפרה בפברואר כי דרכון חדש שהונפק לה נשא סימון “זכר”, אף שבמשך שנים הופיעה כ“נקבה” ברישיון הנהיגה ובדרכון הקודם.
התובעים טענו כי הגבלה לסימון המין הרשום בלידה עלולה לחשוף אנשים טרנסג׳נדרים להטרדות ואף לאלימות. לדבריהם, “כאשר משרד החוץ מסווג אנשים לפי המין שהוקצה בלידה ומנפיק דרכונים רק על בסיס סיווג זה, נשלל מהתובעים מסמך זיהוי שמיש והיכולת לנסוע בבטחה”.
לפי התובעים, סימון מין בדרכונים החל להופיע באמצע שנות השבעים, ובתחילת שנות התשעים הותר לבקש שינוי שלו בכפוף לאישור רפואי. בשנת 2021, בתקופת הנשיא ג׳ו ביידן, בוטלו דרישות התיעוד הנלוות ואנשים נון-בינאריים הורשו לבחור בסימון “איקס” לאחר שנים של מאבקים משפטיים.
שופט פדרלי בלם ביוני את מדיניות ממשל טראמפ בעקבות תביעה שהגישו אנשים נון-בינאריים וטרנסג׳נדרים, וחלקם דיווחו כי הם חוששים להגיש בקשות לדרכון. בית משפט לערעורים הותיר את הצו על כנו — עד להכרעת העליון כעת.
בא-כוח הממשל, די-ג׳ון סאואר, פנה לבית המשפט העליון והפנה גם לפסיקה טרייה שאישרה איסור על טיפולים הורמונליים בני-היפוך למתבגרים טרנסג׳נדרים. עוד טען כי הקונגרס העניק לנשיא סמכות רחבה בנוגע לדרכונים, כחלק מסמכויותיו בענייני חוץ.
“קשה להעלות על הדעת מערכת פחות מתאימה לזיהוי מדויק”, כתב סאואר, “ממערכת שבה אדם רשאי להתכחש לזהותו המינית ולמנוע מידע מזהה רלוונטי מכל סיבה שהיא, או להסתמך על תחושת זהות עצמית משתנה”.
החלטת העליון מצטרפת לשורה של פסיקות בשנים האחרונות שפורשו כמגבילות זכויות של קהילת הטרנסג׳נדרים והלהט״ב בארצות הברית. מבקרי הקו המשפטי הזה מזהירים מפני פגיעה בביטחון וברווחה של אלפי אמריקאים; תומכיו טוענים כי מדובר בהעדפת “עובדות ביולוגיות” ובהגנה על סמכויות הממשל בענייני חוץ.
הפרשה ממחישה את עומק הקיטוב בחברה האמריקאית סביב סוגיות טרנסג׳נדריות: עבור צד אחד זו שאלה של זכויות אדם ושוויון בפני החוק; עבור הצד האחר — עניין של סיווג ביולוגי, עקביות מנהלית וסדרי שלטון.
