וורן באפט נפרד מתפקידו כמנכ"ל ברקשייר האת'ווי במכתב אחרון, מלא הומור ונוסטלגיה

אחרי כמעט שישים שנה בראש ברקשייר האתאוויי, וורן באפט סוגר מעגל במכתב פרידה שמרגיש בדיוק כמוהו - חכם, מצחיק ונוגע ללב. בן ה-95, 'האורקל מאומהה' פרסם מכתב לבעלי המניות בפעם האחרונה כמנכ"ל החברה, רגע לפני שהוא יעביר את השרביט לסגנו הוותיק גרג אייבל בסוף השנה הזו. אבל הוא לא נעלם מהבמה: באפט ימשיך לפרסם מכתב חג הודיה מדי שנה ויתמקד בעיקר בפילנתרופיה - ובעיקר בחלוקת הונו העצום, 149 מיליארד דולר, לשלוש הקרנות המשפחתיות שלו.

"כפי שהבריטים אומרים - אני הולך להיות שקט. בערך", כתב באפט במכתבו האחרון. הוא הודה שהגיל נותן בו את אותותיו: "הזמן מנצח את כולם. כששיווי המשקל, הראייה, השמיעה והזיכרון כולם בירידה - אתה יודע שהוא כבר בשכונה". לצד ההומור הקבוע, באפט שילב גם סיפור ילדות משעשע: כשהיה בן שמונה בלבד עבר ניתוח חירום באומהה, ולאחר שהתאושש החליט להעסיק את הנזירות שטיפלו בו בדרך מקורית.

"דודתי אדית הביאה לי ערכת טביעות אצבעות, ומיד לקחתי לכולן טביעת אצבע", סיפר. "חשבתי שיום אחד אחת מהן תהפוך לפושעת וה-FBI יצטרך את הטביעות. דמיינתי את ג’יי אדגר הובר מגיע לאומהה לבדוק את האוסף שלי". הוא הוסיף בקריצה: "כנראה שהייתי צריך לקחת את הטביעות שלו".

 

וורן באפט בן ה-95 יסיים את תפקידו בסוף השנה הזו

 

באפט הקדיש חלק גדול מהמכתב לזכר חברו ושותפו הוותיק צ’רלי מאנגר, שהלך לעולמו בשנה שעברה. "צ’רלי היה החבר הכי טוב שלי במשך 64 שנים. הייתה לו השפעה עצומה עליי, ולא היה יכול להיות מורה או אח גדול טוב ממנו. היו בינינו הבדלים, אבל מעולם לא ויכוחים". הוא הזכיר גם את אנשי אומהה שליוו את דרכו - ביניהם וולטר סקוט ג’וניור, סטן ליפסי ודון קיואו, נשיא קוקה קולה לשעבר, שהתפרסם כשלקח אחריות על כישלון ה'ניו קולה'. "כמו צ’רלי מאנגר, גם דון נשאר ילד מיד-ווסט טיפוסי - נלהב, ידידותי ואמריקאי עם כל הלב".

לאורך המכתב חזר באפט שוב ושוב אל עיר הולדתו. "אני חושב שגם אני וגם ברקשייר הרווחנו מכך שפעלנו מאומהה. במזל גדול קיבלתי קלף ארוך במיוחד בקלפי החיים", כתב. לדבריו, הערכים המקומיים, החינוך והקהילה של נברסקה עיצבו את תפיסת עולמו. "להפתעתי, אני מרגיש טוב. אף שאני נע באיטיות וקורא בקושי הולך וגובר, אני עדיין במשרד חמישה ימים בשבוע, מוקף באנשים נפלאים".

באפט שיבח את מחליפו גרג אייבל, שייכנס לתפקיד המנכ"ל בסוף השנה. "הוא עמד ואף עלה על הציפיות הגבוהות שהיו לי ממנו. הוא מבין עסקים ואנשים רבים בחברה טוב ממני כיום", כתב. "לא הייתי בוחר באף מנכ"ל או יועץ אחר לניהול החסכונות שלכם ושלי". באפט הודה שהיקף החברה - ששווי השוק שלה כבר עבר את רף הטריליון דולר - יקשה על המשך צמיחה מהירה, אך הדגיש שברקשייר בנויה לעשרות שנים קדימה. הוא גם ניצל את ההזדמנות לביקורת על שדרת הניהול באמריקה: "מה שמטריד מנכ"לים עשירים מאוד הוא שמנכ"לים אחרים מתעשרים אפילו יותר. קנאה וחמדנות צועדות יד ביד".

 

באפט מבטיח כי ימשיך להיות בקשר עם בעלי המניות

 

במכתב ציין באפט שהעביר לאחרונה 1,800 מניות של ברקשייר, בשווי כולל של 1.35 מיליארד דולר, לקרנות הצדקה של ילדיו, וכי בכוונתו להאיץ את קצב התרומות כדי לוודא שהונו יחולק עוד בחייו. "אני רוצה להגדיל את הסיכוי שהכסף יחולק לפני שמנהלים חלופיים ייכנסו לתמונה", כתב. הוא הוסיף שילדיו כבר הוכיחו את עצמם כשניהלו סכומים קטנים יותר שהניבו תרומות שנתיות של חצי מיליארד דולר. "שלושתם עובדים קשה כדי לעזור לאחרים, כל אחד בדרכו. הם לא צריכים לחולל ניסים - רק לשפר במעט את מה שהממשלות והעמותות משיגות בדרך כלל".

באופטימיות המוכרת לו, סיים באפט את מכתבו האחרון בעצה פשוטה: "אל תייסרו את עצמכם על טעויות העבר. למדו מהן מעט והמשיכו הלאה. אף פעם לא מאוחר להשתפר". הוא הוסיף: "בחרו את הגיבורים שלכם בזהירות ונהגו באחרים באדיבות ובענווה. אני מאחל חג הודיה שמח לכל מי שקורא את זה - כן, אפילו ל'מנייאקים’; אף פעם לא מאוחר להשתנות".

כך נחתמת תקופה: האיש שהפך את ההיגיון, הסבלנות וההומור לכלי השקעה, עוזב את תפקידו - אבל לא את רוחו. גם כשהוא "הולך להיות שקט", נראה שוורן באפט עוד יישמע היטב.