צו חדש בפנטגון מאיים על חיילים דתיים: איסור זקנים ארוכים עלול לפגוע ביהודים שומרי מצוות, סיקים ומוסלמים

וושינגטון — בצבא האמריקאי, אחידות היא ערך ליבה. אולם עבור חיילים יהודים שומרי מצוות, סיקים ומוסלמים דתיים, הנחיות חדשות שהוציא שר ההגנה פיט הגסת' מציבות דילמה קשה: להישמע לצו הדתי המחייב גידול זקן, או לציית לכללי הטיפוח המחמירים שהצבא מבקש לאכוף מחדש.

ההנחיות, שפורסמו בתחילת אוקטובר, קוראות לצמצום משמעותי של היתרי הזקנים בצבא. בפגישה עם קצינים בכירים, אמר הגסת' כי "מי שרוצה לגדל זקן — שיצטרף לכוחות המיוחדים. כל השאר — להתגלח". המסר היה ברור: ההקלות שהיו נהוגות בעשורים האחרונים עומדות בפני שינוי מהותי.

 

הסוגיה מעוררת ויכוח ציבורי ומשפטי: מצד אחד, הצורך הצבאי באחידות, משמעת ותפקוד מיטבי של ציוד מגן; מצד שני, חופש הדת — עיקרון יסוד בחוק האמריקאי. עבור היהודים הדתיים, שגם כך מיוצגים בחסר בצבא, המדיניות החדשה עלולה לסגור דלת נוספת.

 

למרות שמספר היהודים האורתודוקסים בצבא האמריקאי אינו גדול, הם קיימים — לצד סיקים המקפידים לגדל זקן כחלק מזהותם הדתית, מוסלמים דתיים ואחרים. הגסת', המשמש גם כראש מחלקת המלחמה — הגוף הגדול ביותר בממשל — מעורר סערה מאז מינויו על ידי הנשיא דונלד טראמפ בתחילת כהונתו השנייה. אך אף צעד לא טלטל את המשרתים הדתיים כמו ההנחיות הנוכחיות.

הרב סנפורד שודנוב, כומר חיל הים בדימוס המתגורר בבסיס קמפ מיל, נזכר כיצד בשנת 1985 נאסר עליו לפתע לגדל זקן. "הייתי בהלם", סיפר. "גידלתי זקן כל שנות שירותי." הוא מתאר כיצד ילדיו פרצו בבכי כשראו אותו מתגלח: "הרגשתי שאני לא אני." גם היום הוא מודאג מאוד מהמדיניות החדשה של הגסת'. "עבור אנשים מדתות שונות, הזקן הוא משמעותי עמוקות. זה לא קישוט — זו מצווה."

ארתור זיידמן, היועץ המשפטי של מכון אלף, לשעבר עורך דין צבאי וקצין מילואים, מסביר כי לפי הנהלים הקיימים ניתן להעניק פטור דתי לגידול זקן כל עוד הדבר אינו פוגע בתפקוד או בציוד מגן. התקנות החדשות מקשות משמעותית על קבלת פטור כזה, ואולי ישפיעו במיוחד על חיילים אורתודוקסים, בהם חסידים וחב"ד.

לדבריו, "זה ישפיע על רבנים צבאיים יהודים רבים שהם חב"ד. אצלם גידול זקן מלא הוא חלק בלתי נפרד מההלכה." גם שינוי במדיניות הפאות עלול להשפיע על חיילים שמגלחים את הזקן אך מחויבים לגדל פאות.

זיידמן מציין כי רבים הצטרפו לשירות הצבאי רק לאחר הסרת איסור הזקנים ב־1985 — ואחרים עשויים להירתע משירות צבאי כעת, מחשש שלא יורשו לעמוד בדרישות הדת. דאגה נוספת היא פגיעה בקידום מקצועי: "אם חייל דתי יוגבל לתפקיד שאינו קרבי — הקריירה שלו עלולה להיחסם. זה מופיע בקורות החיים וזו מגבלה חמורה."

זיידמן עצמו, שלא התבקש לפקד בתפקיד קרבי לאורך 28 שנות שירותו, מבין את רצון הצבא באחידות: "המדים הם מדים — מכאן שמם." הוא גם מציין כי הגסת' שואף לצבא לוחם, חזק ורזה, שבו כל פרט עומד בדרישות הפיזיות והמשמעתיות הגבוהות ביותר. "זה חשש לגיטימי", אמר. "אבל אסור שהדבר ימנע מאנשים דתיים לתרום לתפקידים משמעותיים."

נכון לעכשיו, ההנחיות של הגסת' הן בגדר מסמך ראשוני בלבד. כל זרוע בצבא צריכה לגבש תקנות רשמיות לפני שהמדיניות תיושם בפועל — תהליך שעשוי לאפשר גמישות. "עד שהתקנות לא יפורסמו, איננו יודעים מה תהיה ההשפעה המדויקת", אמר זיידמן. "אך החשש אמיתי."

הסוגיה מעוררת ויכוח ציבורי ומשפטי: מצד אחד, הצורך הצבאי באחידות, משמעת ותפקוד מיטבי של ציוד מגן; מצד שני, חופש הדת — עיקרון יסוד בחוק האמריקאי. עבור היהודים הדתיים, שגם כך מיוצגים בחסר בצבא, המדיניות החדשה עלולה לסגור דלת נוספת.

במקרה של שודנוב, התקנות משנות החיים הותירו צלקת רגשית. "נאלצתי להתגלח — והרגשתי שזה לא אני." מילותיו ממחישות את המתח שבין זהות דתית עמוקה לבין דרישות מערכתיות של מוסד ענק כמו הצבא.

לעת עתה, קהילות יהודיות, סיקיות ומוסלמיות ממתינות בנשימה עצורה לפרסום התקנות הרשמיות. האם הצבא יוכל למצוא את האיזון בין משמעת צבאית לבין חופש דת? או שמא ההנחיות החדשות יסמנו צמצום דרמטי בנוכחות החיילים הדתיים בשורותיו?

העתיד, נכון לעכשיו, מעורפל — והדאגה רק הולכת ומעמיקה.