קלאודיו מנואל נבס־ולנטה, אזרח פורטוגל בן 48 וסטודנט לשעבר לתואר שני בפיזיקה באוניברסיטת בראון, נמצא ביום חמישי מת במתקן אחסון בעיר סיילם שבמדינת ניו המפשייר, לאחר מצוד שנמשך חמישה ימים. לצדו נמצאו שני כלי ירייה, והרשויות קבעו כי שם קץ לחייו בירי עצמי. גורמי אכיפת החוק אישרו כי הוא האחראי לירי בקמפוס אוניברסיטת בראון, שבו נהרגו שני סטודנטים ותשעה נוספים נפצעו, וכן לרצח פרופסור נונו לוריירו מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס.
במהלך החקירה התברר פרט שהצית מיד סערה פוליטית: נבס־ולנטה קיבל מעמד של תושב קבע בארצות הברית בשנת 2017 באמצעות תוכנית ויזת הגיוון, המוכרת בציבור בשם “הגרין קארד לוטרי”. המידע נחשף במסיבת עיתונאים על ידי ליאה פולי, התובעת הפדרלית של מסצ’וסטס, והפך במהירות לכלי בידי ממשל טראמפ לקידום מדיניותו הנוקשה נגד הגירה.
טראמפ הביע לאורך שנים התנגדות עקרונית לתוכנית ויזת הגיוון, בטענה שהיא פוגעת בביטחון הלאומי. ההחלטה להשעותה מצטרפת לשורה של צעדים שבהם עושה הממשל שימוש בטרגדיות אלימות כדי להצדיק החמרה במדיניות ההגירה. כך, לאחר מתקפה קטלנית שביצע מהגר אפגני נגד חיילי המשמר הלאומי בנובמבר האחרון, הוטלו מגבלות נרחבות על הגירה מאפגניסטן וממדינות נוספות.
שרת ביטחון המולדת, קריסטי נואם, כתבה בפוסט ברשת החברתית אקס כי “האדם המתועב הזה לא היה צריך להיכנס למדינה שלנו”, והודיעה כי בהנחיית הנשיא הורתה לשירותי האזרחות וההגירה של ארצות הברית להשעות את תוכנית ההגרלה לאלתר. מדובר בתוכנית שמעניקה מדי שנה עד 50 אלף אשרות תושב קבע למהגרים ממדינות שמיוצגות באופן מועט באוכלוסיית המהגרים בארצות הברית, רבות מהן באפריקה.
נתונים רשמיים ממחישים את היקף התוכנית: לקראת שנת 2025 הוגשו כמעט 20 מיליון בקשות להשתתפות בהגרלה, ומתוכן נבחרו מעט יותר מ־131 אלף מועמדים, כולל בני זוג וילדים. אזרחים פורטוגליים זכו ב־38 אשרות בלבד – מספר זעום ביחס לכלל המשתתפים. לאחר הזכייה נדרשים המועמדים לעבור הליך סינון קפדני הכולל ראיונות בקונסוליות ובדיקות רקע ביטחוניות, זהות לאלה המוטלות על כל מבקשי גרין קארד.
טראמפ הביע לאורך שנים התנגדות עקרונית לתוכנית ויזת הגיוון, בטענה שהיא פוגעת בביטחון הלאומי. ההחלטה להשעותה מצטרפת לשורה של צעדים שבהם עושה הממשל שימוש בטרגדיות אלימות כדי להצדיק החמרה במדיניות ההגירה. כך, לאחר מתקפה קטלנית שביצע מהגר אפגני נגד חיילי המשמר הלאומי בנובמבר האחרון, הוטלו מגבלות נרחבות על הגירה מאפגניסטן וממדינות נוספות.
המהלך הנוכחי משתלב במאבק רחב שמנהל טראמפ לא רק נגד הגירה בלתי חוקית, אלא גם נגד מסלולי הגירה חוקיים המעוגנים בחוק הפדרלי ואף בחוקה. במקביל למסע הגירושים ההמוני שמקדם הממשל, מבקש הנשיא לצמצם או לבטל מסלולים קיימים, לרבות הזכות לאזרחות מכוח לידה. בית המשפט העליון אף הסכים לאחרונה לדון בערעור שהגיש בנושא זה.
שרשרת האירועים הטרגית החלה בשבת האחרונה, כאשר נבס־ולנטה פתח באש בבניין ההנדסה של אוניברסיטת בראון בעיר פרובידנס שברוד איילנד. הירי התרחש בכיתה בקומת הקרקע, בשעה שסטודנטים התכוננו למבחן. שני סטודנטים, אלה קוק ומוחמד עזיז אומורזוקוב, נהרגו במקום, ותשעה נוספים נפצעו. יומיים קודם לכן, ביום שני, נורה למוות בביתו שבעיר ברוקליין שבמסצ’וסטס פרופסור נונו לוריירו, מנהל המרכז למדע הפלזמה והיתוך גרעיני במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס וחוקר בעל שם עולמי. החוקרים ציינו כי השניים למדו בעבר באותה אוניברסיטה בפורטוגל, אך לא ברור אם התקיים ביניהם קשר אישי.
המצוד אחר נבס־ולנטה כלל שיתוף פעולה נרחב בין הבולשת הפדרלית של ארצות הברית, משטרת פרובידנס, משטרת בוסטון ורשויות האכיפה של ניו המפשייר. החוקרים הסתמכו על צילומי מצלמות אבטחה, חוזי השכרת רכב וממצאים פורנזיים, שהציבו את החשוד בשתי זירות הפשע. עם מציאת גופתו נקבע כי פעל לבדו, אולם המניע למעשיו עדיין אינו ברור.
מומחים משפטיים מעריכים כי השעיית תוכנית הגרין קארד באמצעות הגרלה תיתקל בערעורים מיידיים, שכן מדובר בתוכנית שנחקקה בידי הקונגרס, ולנשיא אין סמכות לבטלה ללא חקיקה חדשה. אף על פי כן, המהלך מדגיש את נחישותו של ממשל טראמפ לרתום כל אירוע טראגי לקידום אג’נדה נוקשה נגד הגירה – גם כאשר מדובר בהגירה חוקית.
בעוד הזירה הפוליטית רועשת, הקהילה האקדמית באוניברסיטת בראון ובמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס ממשיכה להתאבל על שלושת ההרוגים: שני סטודנטים צעירים בעלי עתיד מבטיח ופרופסור מוערך, שמותם הפך מנקודת שבר אנושית לזרז של עימות מדיני עמוק.
