הונאת הרווחה על ידי מהגרים סומלים חורגת מההערכות: כמעט תשעה מיליארד דולר נגנבו מכספי הציבור

לאחרונה נחשפה במינסוטה הונאת רווחה רחבת היקף שבוצעה, על פי החשד, על ידי רשת של מהגרים מהקהילה הסומלית. בתחילה העריכו הרשויות כי מדובר בגניבה של כמיליארד דולר מכספי תוכניות סיוע פדרליות, אך כעת מתברר שהיקף ההונאה גדול בהרבה - ועשוי להגיע ל-9 מיליארד דולר. מדובר בסכום עתק, כמעט זהה לגודלה של כלכלת סומליה כולה, והחקירה חושפת מערך מתוחכם של עמותות ועסקים פיקטיביים שזייפו מסמכים וגבו כספים בעבור שירותים שמעולם לא ניתנו.

ההיקף חסר התקדים מבהיר עד כמה עמוקה הבעיה: לפי משרד המשפטים הפדרלי, 9 מיליארד הדולרים מהווים כמעט מחצית מתוך 18 מיליארד דולר שהועברו למדינת מינסוטה במסגרת תוכניות הסיוע מאז 2018.

הפרשה, שנחשבת לאחת מפרשיות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה, הובילה עד כה לכתבי אישום נגד 92 בני אדם, שרובם פעלו במסגרת תוכניות סיוע בדיור, טיפול בילדים ובמזון. על פי התביעה הפדרלית, הנאשמים הקימו עמותות שהציגו עצמן כגופי רווחה קהילתיים אך בפועל ניצלו את התקציבים הפדרליים לצבירת רווחים אישיים.

התובע הפדרלי ג'ו תומפסון תיאר את ממדי הפרשה כ"לא ניתנים לתפיסה", והסביר כי מדובר ב"הונאה תעשייתית רחבת היקף, לא במעידות נקודתיות". לדבריו, "בכל יום אנו חושפים עוד שכבה של תרמית חדשה - לעיתים בהיקף של 50 מיליון דולר".

 

הקהילה הסומלית במינסוטה עומדת בלב פרשת ההונאה מהגדולות בתולדות המדינה

 

שישה נאשמים נוספים נוספו בשבוע האחרון, בהם שני גברים מפילדלפיה: אנתוני ודל ג'פרסון בן 37 ולסטר בראון בן 53 - שהגיעו למדינה במיוחד כדי להשתתף במה שכונה על ידי החוקרים "תיירות ההונאה". השניים הקימו תוכנית דיור פיקטיבית בשם Housing Stability Services Program, ביקרו במקלטים ובדיור ציבורי כדי לבסס לעצמם מוניטין של "מפעילי סיוע מקומיים", וגייסו בני משפחה כדי לכתוב דוחות מזויפים על מאות לקוחות שלא היו קיימים. בסך הכול הגישו למדינה תביעות החזר בשווי 3.5 מיליון דולר.

בין הנאשמים גם עבדינאג'יב חסן יוסוף, בן 27, שהקים עמותה שהציגה עצמה כמוסד טיפולי לילדים על הספקטרום האוטיסטי. לפי כתב האישום, יוסוף שילם להורים כדי שירשמו את ילדיהם לתוכנית גם אם לא אובחנו כלל, ולאחר מכן הגיש למדינה דרישות החזר על טיפולים שלא ניתנו בפועל - בסכום כולל של כ-6 מיליון דולר.

נאשמת נוספת, אשה פארהן חסן בת 28, הייתה שותפה לתרמית דומה בתחום הטיפול באוטיזם, שהניבה לה ולשותפיה כ-14 מיליון דולר. במקביל, השתתפה חסן גם בהונאה נפרדת בתוכנית המזון הפדרלית Feeding Our Future, שממנה קיבלה כחצי מיליון דולר נוספים.

החקירה החלה כבר בשנת 2022 סביב תוכנית המזון הפדרלית, אך רק בשנה האחרונה נחשף כי ההונאה השתרעה על פני כמה תוכניות ממשלתיות במקביל. חלק מהכספים הועברו לחו"ל, ואחרים שימשו לרכישת רכבי יוקרה, תכשיטים ואחוזות. עד כה הורשעו 57 מעורבים.

מהעמותות הפיקטיביות – עד לקונגרס

אלא שכעת, מעבר להיקף הכלכלי, החקירה מקבלת גם ממד פוליטי. חברת הקונגרס ממינסוטה אילהאן עומאר, מהגרת סומלית מהבולטות בזרם הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, נקשרה לפרשה בשל קשרים אישיים עם חלק מהמעורבים ובשל חוק שיזמה בשנת 2020 - ה-MEALS Act - שאפשר הקלות בהעברת כספי סיוע לארגונים קהילתיים בתקופת הקורונה. החוק ביטל ביקורות פתע ואפשר חלוקה מסיבית של מזון ללא פיקוח הדוק - מה שהפך בדיעבד לקרקע נוחה להונאות ענק.

רוב הכספים עברו דרך ארגון Feeding Our Future, ששימש מסווה לרשת רחבה של דיווחים פיקטיביים וחשבוניות מזויפות. במקום ארוחות לילדים נרכשו אחוזות, מכוניות יוקרה ותכשיטים. לפי התביעה, כ-250 מיליון דולר חולקו לגורמים שדיווחו על מיליוני מנות מזון שמעולם לא חולקו.

 

אילהאן עומאר לא חשודה בפרשת ההונאה, אך עולות שאלות רבות לגבי הקשרים שלה לכמה מהנאשמים

 

במרכז אחת מתתי-הפרשות עומד סאלים אחמד סעיד, מבעלי מסעדת Safari במיניאפוליס - המקום שבו חגגה עומאר את ניצחונה בבחירות לקונגרס ב-2018. סעיד הורשע באוגוסט בגניבה של יותר מ-12 מיליון דולר לאחר שטען שסיפק 3.9 מיליון ארוחות לילדים בזמן המגפה, אך בפועל השתמש בכספים לרכישת אחוזה בשווי שני מיליון דולר ולהוצאות יוקרה.

עומאר עצמה לא נכללה בכתבי האישום, אך לפי גורמים מקומיים, קשריה עם המעורבים אינם שוליים. "היא הכירה את האנשים האלה היטב", אמר ביל גלאן, חוקר במכון Center of the American Experiment. "לחשוב שהיא לא שמה לב? זו נאיביות מוחלטת או אדישות".

עומאר הכחישה כל מעורבות בפרשה ואמרה כי "הונאה שנעשתה בשם עזרה לילדים היא מעשה מתועב, וכל מי שהיה מעורב חייב לשלם את המחיר". עם זאת, דווח כי קמפיין הבחירות שלה קיבל תרומות בסך 7,400 דולר ממספר נאשמים שהורשעו מאז בפרשה - תרומות שהוחזרו רק לאחר חשיפת ההונאה ב-2022.

הפרשה מעוררת שאלות קשות על יחסי הגומלין בין נבחרי ציבור לבין ארגונים קהילתיים במינסוטה - ובפרט על השפעתה הפוליטית של הקהילה הסומלית המקומית. לפי גורמים במדינה, החשש מלהיתפס כגזענים גרם לרשויות להעלים עין במשך שנים.

מושל מינסוטה הדמוקרטי טים וולץ, שרץ לצידה של קמלה האריס כסגנה בבחירות לנשיאות, נמצא כעת במוקד הסערה הציבורית. הוא הדגיש כי הוא "לא יסבול הונאה וימשיך לפעול עם הרשויות הפדרליות כדי לוודא שהעבריינים יובאו לדין". אבל וולץ, שמכהן מאז 2019 ונחשב לדמות בולטת במפלגה הדמוקרטית, סופג ביקורת חריפה על כך שהמדינה שבניהולו לא זיהתה בזמן את ממדי ההונאה.

יריביו טוענים כי מערכת הפיקוח נכשלה תחת הנהגתו, בעוד תומכיו מזכירים כי הוא היה בין הראשונים שביקשו את התערבות רשויות האכיפה הפדרליות. בשבועות האחרונים ניסה וולץ להציג עצמו כמי שמוביל את מאמצי הניקוי במערכת הרווחה, והבהיר כי "המדינה תפעל בנחישות להשיב את אמון הציבור ולוודא שכספי הסיוע יגיעו רק למי שבאמת זקוק להם".