איחוד האמירויות מפסיקים לתת לאזרחים שלהם מלגות לבריטניה - מהחשש לרדיקליזציה בקמפוסים בחסות האחים המוסלמים

איחוד האמירויות הערביות החליטו להפסיק את המימון הממשלתי לאזרחיהם הלומדים באוניברסיטאות בבריטניה, על רקע חשש מהקצנה אידאולוגית והשפעה של ארגונים אסלאמיסטיים, ובראשם האחים המוסלמים. ההחלטה, שדווחה תחילה בעיתון הפייננשל טיימס, משקפת שינוי חד במדיניות ההשכלה הגבוהה של המדינה כלפי הממלכה המאוחדת.

ברשימת המוסדות הזכאים למלגות מדינה לשנת הלימודים 2026, שמפרסם משרד ההשכלה הגבוהה של איחוד האמירויות הערביות, לא מופיעה אף אוניברסיטה בבריטניה. מדובר בפעם הראשונה שבה בריטניה נעדרת לחלוטין מהרשימה. לעומת זאת, כמעט 40 מדינות אחרות כן מאושרות, בהן ישראל, צרפת וארצות הברית.

בשנים קודמות המצב היה שונה לחלוטין: מאות סטודנטים אמירתים קיבלו מדי שנה אשרות לימודים לבריטניה. בשנת הלימודים שהסתיימה בספטמבר 2025 הונפקו קצת יותר מ־200 אשרות כאלה - ירידה של יותר מ־50% לעומת 2022.

לפי דיווח בפייננשל טיימס, גורמים בריטיים שפנו לאמירויות כדי לברר מדוע בריטניה הושמטה מהרשימה, נענו כי החשש המרכזי הוא הקצנה בקמפוסים. ב-The Times דווח כי הסיבה העיקרית היא דאגה מהשפעת האחים המוסלמים, ארגון שהוצא מחוץ לחוק באיחוד האמירויות כבר ב-2014, אך לא נאסר בבריטניה - חרף לחצים מתמשכים מצד האמירויות וגורמים נוספים.

 

באיחוד האמירויות חוששים שאזרחיהם שלומדים בבריטניה יעברו רדיקליזציה בקמפוסים

 

גורמים שונים ציינו כי מדובר בצעד חריג, שכן זו הפעם הראשונה שמדינה מוסלמית מביעה חשש מפני הקצנה אסלאמיסטית דווקא באוניברסיטאות מערביות. אמג'ד טאהא, מומחה אמירתי לעניינים אסטרטגיים ופוליטיים, אמר כי "איחוד האמירויות לא ישלח את הסטודנטים שלו להיות בני ערובה של אידאולוגיה ג'יהאדיסטית אסלאמיסטית שמתחפשת לאקטיביזם בקמפוסים". לדבריו, ברשתות הקשורות לאחים המוסלמים פועלים בקמפוסים בבריטניה ובאירלנד מנגנוני גיוס והקצנה, שבהם "אנטישמיות הופכת לנורמה ואלימות מוצגת כהתנגדות לגיטימית".

גם אחמד אל־עאמרי, פרשן פוליטי אמירתי, אמר כי "מדינה ערבית מתייחסת כיום לקמפוס אירופי כאל סיכון להקצנה". לדבריו, אוניברסיטאות מערביות הפכו, בעיניו, ל"חממות לפעילות אסלאמיסטית במסווה של סובלנות".

חוקר הביטחון הלאומי חאלד חסן הוסיף כי ההחלטה מגיעה לאחר חודשים של מגעים מול בריטניה. לדבריו, באמירויות הגיעו למסקנה כי ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, "אינו מגלה עניין במאבק בקיצוניות אסלאמיסטית".

המהלך משתלב במדיניות ארוכת שנים של אפס סובלנות כלפי האחים המוסלמים. הארגון הוצא מחוץ לחוק באמירויות ב־2014, וב־2024 הועמדו 84 אזרחים אמירתים לדין בגין קשרים אליו - 43 מהם נידונו למאסר עולם. בינואר 2025 אף הכריזה המדינה על שמונה ארגונים הפועלים מבריטניה כארגוני טרור, בשל קשריהם לאחים המוסלמים, והוסיפה אותם לרשימת הטרור המקומית שלה.

ברקע ההחלטה של איחוד האמירויות עומדים גם מהלכים שננקטו לאחרונה בארצות הברית נגד תנועת האחים המוסלמים ושלוחותיה. הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו שמכוון נגד גופים המזוהים עם התנועה, ומטרתו לאפשר לממשל הפדרלי למפות, לזהות ולפעול נגד רשתות איסלאמיסטיות שפועלות בתוך המדינה - לא כארגוני טרור מוצהרים, אלא דרך פעילות אזרחית, חינוכית ופוליטית. לפי גורמים התומכים במהלך, מדובר בניסיון ראשון ברמה הפדרלית להציב קווים ברורים מול תשתית אידאולוגית שפועלת שנים בתוך דמוקרטיות מערביות.

הצו של טראמפ הגיע לאחר צעדים חסרי תקדים שננקטו ברמה המדינתית. המדינות טקסס ופלורידה הובילו מהלכים שבמסגרתם הוגדרו האחים המוסלמים וארגונים המזוהים עם האידאולוגיה שלהם כבלתי חוקיים בשטחן. המהלכים כללו הגבלות על פעילות ארגונים, בדיקות של מקורות מימון והגברת הפיקוח על קשרים בין עמותות, מוסדות חינוך וגורמים פוליטיים. צעדים אלה הוצגו על ידי מקדמיהם כהכרחיים נוכח החשש מהקצנה אידאולוגית והשפעה על מוסדות ציבוריים.