מאחורי הקלעים: הסרטים שיכולים להפוך את ליל האוסקר למפתיע במיוחד

ההצבעה לרשימות המועמדים לאוסקר נסגרה, ועכשיו מתחילים לצוף רמזים מפתיעים מתוך השיחות עם מצביעי האקדמיה. מתברר שהמרוץ השנה פתוח לגמרי - עם סרטים שמפתיעים בתמיכה, אחרים שמאבדים גובה, ותופעות משונות שקורות רק בהוליווד.

אחד הסרטים שזוכים לאהדה רחבה במיוחד הוא F1 של ג’וזף קוסינסקי, הפקה של אפל בכיכובם של בראד פיט ודמסון אידריס. המצביעים המבוגרים באקדמיה ממש אוהבים אותו, מתארים אותו כ"בידור קלאסי וטוב מהסוג שכבר לא עושים היום", ויש מי שאומר שזה בדיוק הסרט הישן-חדש שיכנס לעשירייה הסופית. אחד מחברי ענף המפיקים אפילו אמר בהתלהבות: "אני ממש אוהב את הסרט הזה". יש מי שמשווה את הסיכוי שלו לסיפור ההצלחה של 'פורד נגד פראר' מ-2019 - סרט שלא עורר תשוקה גדולה אצל המבקרים, אבל כבש את האקדמיה.

בחזית הסרטים הבינלאומיים, האולפן ניאון הצליח לבלבל את המצביעים עם הצפה של סרטים בשפות זרות וגורם לפיצול קולות. 'ערך סנטימנטלי' מנורבגיה הוא זה שמדובר עליו הכי הרבה, עם סיכוי להגיע גם לקטגוריות גדולות כמו הסרט, הבמאי והשחקנים. לעומתו, 'זה היה רק תאונה' מצרפת מוערך אך כנראה לא מספיק אהוב כדי להיכנס לקטגוריות המרכזיות. אחד המצביעים אפילו הודה: "הסרט הזה בכלל לא הופיע לי באלגוריתם, אני לא יודע מה זה".

 

עונת הטקסים מתקרבת לשיאה עם חודשיים לאירוע האוסקר

 

סרטים נוספים שמוזכרים כמתחרים משמעותיים בקטגוריית הסרט הבינלאומי מגיעים מתוניסיה ('קולה של הינד רג'אב' - סיפורה של ילדה פלסטינית שנהרגה מאש צה"ל ברצועת עזה), יפן ('קוקוהו'), עיראק ('עוגת הנשיא'), שווייץ ('משמרת מאוחרת'), טייוואן ('הילדה השמאלית') וגרמניה ('צליל הנפילה').

בקטגוריית הבמאי, השנה עשויה להיות מוכרעת לא רק על פי אהדה אלא לפי מתמטיקה. שיטת ההצבעה המיוחדת של האקדמיה כוללת "חוק עודפים" - כלומר, קולות עודפים לסרטים חזקים במיוחד עוברים באופן חלקי למועמדים נוספים לפי הדירוג הבא של המצביעים. כך למשל, עודפי הקולות שיקבל פול תומס אנדרסון עלולים לחזק במפתיע מועמדים כמו גיירמו דל טורו, ג'וש ספדי או יואכים טריר. לכן המרוץ לבמאי נחשב השנה לאחד הצמודים ביותר.

בקרב השחקנים הראשיים, נראה שהמרוץ מצטמצם לשבעה מתמודדים עיקריים: טימותי שאלאמה ('מארטי סופריים'), לאונרדו דיקפריו ('קרב אחר קרב'), אית'ן הוק ('בלו מון'), מייקל בי. ג'ורדן ('חוטאים'), ואגנר מורה ('אני עדיין כאן'), ג'סי פלמונס ('בוגוניה') וג'ואל אדג'רטון ('רכבות החלומות'). ההצלחה הכוללת של הסרט משפיעה ישירות על סיכויי הכוכבים – כך שפלמונס, למשל, נהנה מהפופולריות של אמה סטון, כוכבת 'בוגוניה', ואית'ן הוק מקבל רוח גבית בזכות ההערכה הרחבה לסרטו של ריצ'רד לינקלייטר. ואגנר מורה, שזכה בגלובוס הזהב, נחשב למועמד מוביל אך נדמה שהמומנטום סביבו מעט נחלש. ג'ואל אדג'רטון, לעומת זאת, מפתיע רבים ויש מי שסבור שסיכוייו דווקא מתחזקים ככל שההכרזה מתקרבת.

בקטגוריית השחקניות התחרות פתוחה לגמרי. ג'סי באקלי היא כמעט היחידה שנחשבת למועמדת ודאית על תפקידה ב'המנט'. אמה סטון ממשיכה להחזיק במעמד חזק בזכות ההערכה הרחבה שהיא מקבלת בתעשייה, גם בלי להשקיע בקמפיין אוסקר אגרסיבי. רנאטה ריינסבה מ'ערך סנטימנטלי' נהנית מתמיכה בינלאומית מרשימה, בעוד קייט הדסון מ-Song Sung Blue מקבלת דחיפה מתוקה מהבית - ההורים שלה, קורט ראסל וגולדי הון, מלווים אותה באירועים ומקדמים את מועמדותה בכל הזדמנות. לעומתן, צ'ייס אינפיניטי מ'קרב אחר קרב' נחשבת להבטחה מסקרנת, אבל יש מי שחושש שהיא תיעלם מהר מדי מהרשימות - קצת כמו ריצ'רד גיר בזמנו עם 'שיקגו'.

 

מתוך 'בוגוניה'

 

כמה שמות נוספים שנשמעים בשיחות עם מצביעים: אמנדה סייפריד על 'צוואתה של אן לי', טסה תומפסון על 'הדה', ואפילו אווה ויקטור על 'סורי בייבי'. אחד המצביעים אמר על סייפריד: "לא אהבתי את הסרט, אבל היא פשוט מדהימה - לא ראיתי השנה הופעה טובה ממנה".

הקטגוריות של הסרט הדוקומנטרי והסרט הבינלאומי נחשבות השנה לבלתי צפויות במיוחד. מצביעים מציינים שאקדמיה נוטה להפתיע ולדלג על מועמדים שנראו בטוחים, כמו 'השכן המושלם', 'פתרון אלבמה' או '2000 מטרים מאנדריבקה'.

בקטגוריות המשנה, נראה שיש שמות כמעט בטוחים - ביניהם בניסיו דל טורו ושון פן על 'קרב אחר קרב', ג'ייקוב אלורדי על 'פרנקנשטיין', פול מסקל על 'המנט' וסטלן סקרסגארד על 'ערך סנטימנטלי'. בקטגוריית השחקנית המשנה מובילות איימי מדיגן על 'שעת הנעלמים', טייאנה טיילור על 'קרב אחר קרב', וונמי מוסקו על 'חוטאים', ואילו אינגה איבסדוטר ליליאאס מ'ערך סנטימנטלי' נחשבת לתגלית של השנה. אריאנה גרנדה מ'מרשעת: חלק 2' נראית יציבה בזכות שלל מועמדויות קודמות, אך יש מי שחושב שאודסה אזיון או אפילו גווינת פאלטרו מ'מרטי סופריים' עוד עלולות להפתיע.

גם בקטגוריות הטכניות והאומנותיות נרשמות תופעות מעניינות: 'חוטאים' עשוי לרשום היסטוריה עם שתי מועמדויות לשיר מקורי, 'חלומות רכבת' של נטפליקס עשוי להיכנס לקטגוריות המוזיקה, ו'המנט' עלול דווקא להחמיץ את קטגוריית הצילום בגלל היעדר נציגות בארגוני הצלמים. לעומת זאת, הצלם הוותיק דריוס קונג'י מחזק את 'מרטי סופריים' כסוס שחור. סרט נוסף שצובר תאוצה שקטה הוא 'נירנברג', שיכול להיכנס להפתעה בקטגוריות כמו תלבושות, מוזיקה ותסריט מעובד.

אם לשפוט לפי הדיבורים בין המצביעים, ייתכן שאנחנו עומדים לפני שנה מפתיעה במיוחד - כזו שתזכיר את 2003, כש'שר הטבעות: שיבת המלך' גרף את מרבית הפרסים אבל הקטגוריות המשניות הפתיעו לגמרי. גם אז נולדו מועמדויות בלתי צפויות כמו קישה קאסל-יוז על 'לרכוב על הלווייתן' או סמנתה מורטון על 'באמריקה', שהגיעו משום מקום.

ברשימות ההצבעה שנחשפו בפני וראייטי אפשר לראות עד כמה הטעם של המצביעים מגוון: אחד מצביעי ענף האומנים שם בראש את 'בלו מון' ו'חלומות רכבת', אחר מעדיף את 'חוטאים' ו'שעת הנעלמים', ויש מי שבוחר 'מרשעת: חלק 2' לצד סרטים קטנים ואמנותיים כמו 'נובל ואג'.

מה שבטוח - לפני הכרזת המועמדויות הרשמית ב-22 בינואר, התחושה הכללית בהוליווד היא של כאוס צפוי. ההפתעות כנראה בדרך, והשנה הזו עשויה להיות אחת המעניינות והלא צפויות שראתה האקדמיה כבר הרבה זמן.