למה אני לא יכול פשוט להיות שחקן כדורסל? דני אבדיה מתפרץ מול גל השנאה — וממשיך לכבוש את האנ.בי.איי

בעונה שבה דני אבדיה מבסס את עצמו ככוכב־על בליגת ה־NBA, עם ממוצעים של 26.2 נקודות, 7.1 ריבאונדים ו־6.9 אסיסטים למשחק, השחקן הישראלי של פורטלנד טרייל בלייזרס נאלץ להתמודד לא רק עם שומרים מהשורה הראשונה בליגה הטובה בעולם — אלא גם עם גל שנאה בלתי פוסק ברשתות החברתיות, שמנותק לחלוטין מהיכולת שלו על הפרקט. בריאיון עומק נוקב לאתר “דה אתלטיק”, אבדיה דיבר בכנות על התסכול, הכאב והאבסורד שבהפיכתו למטרה פוליטית רק משום שהוא ישראלי.

אבדיה, בן 25, חווה עונת פריצה מסחררת במדי פורטלנד. לאחר שנסחר מוושינגטון ויזארדס בקיץ 2024 במהלך שנתפס אז כהימור יקר, הוא הוכיח במהרה שמדובר באחד המהלכים המוצלחים של השנים האחרונות. ב־5 בינואר 2026 נבחר לשחקן השבוע של הקונפרנס המערבי לראשונה בקריירה, לאחר שבוע שבו העמיד ממוצעים של 26.8 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו־9.8 אסיסטים, והוביל את הבלייזרס לשלושה ניצחונות בארבעה משחקים.

 

אבדיה לא הסתיר את הזעם מהביקורת שמגיעה מאנשים שאינם מבינים את מורכבות הסכסוך. “אם אתה מבין את הנושא, בסדר — תגיד את דעתך. אבל אם אתה לא מכיר את המזרח התיכון ולא מבין עד כמה הכול עמוק ומסובך — פשוט אל תגיד כלום”, אמר. “אני ישראלי גאה. לא הייתי כאן בלי ישראל ובלי התמיכה שקיבלתי שם. כל הרעש מסביב? זה מיותר”.

 

יומיים לאחר מכן רשם שיא עונתי עם 41 נקודות בניצחון 103–102 על יוסטון רוקטס. הפריצה לא הגיעה משום מקום: כבר בסיום העונה הקודמת הציג אבדיה מגמת עלייה חדה, עם ממוצע של כמעט 25 נקודות למשחק בחודשיים האחרונים של העונה הסדירה.

ההצלחה הפכה את משחקי פורטלנד לאירוע צפייה מרכזי בישראל. גם כשהבלייזרס משחקים בשעה שבע בערב שעון מקומי — חמש לפנות בוקר בישראל — אוהדים קמים במיוחד כדי לצפות. העניין הציבורי הזה בא לידי ביטוי גם בהצבעת האוהדים למשחק האולסטאר: אבדיה סיים במקום החמישי בקונפרנס המערבי עם יותר מ־2.2 מיליון קולות, לפני שמות כמו ויקטור וומבניאמה, אנתוני אדוארדס, לברון ג’יימס וקווין דוראנט. רק לוקה דונצ’יץ’, ניקולה יוקיץ’, סטפן קרי ושאי גילג’ס־אלכסנדר הקדימו אותו במערב.

אלא שהצבעת האוהדים מהווה רק מחצית מהשקלול. בהצבעות השחקנים והתקשורת אבדיה דורג נמוך יותר — מקום עשירי אצל השחקנים ומקום תשיעי אצל העיתונאים — ולכן לא נבחר לחמישייה הפותחת. כעת עובר הכדור למאמני הליגה, שיבחרו את מחליפי האולסטאר. בהתחשב במספרים, במומנטום ובמעמדו כמנוע המרכזי של פורטלנד, סיכוייו להיבחר לסגל הסופי נחשבים גבוהים מאוד, ורבים סביב הליגה רואים באי־בחירתו הפתעה אם תתרחש.

דווקא ברגעי השיא המקצועיים הללו, אבדיה מוצא את עצמו מותקף ברשת בשל זהותו. “אני ספורטאי. פוליטיקה זו לא העבודה שלי”, אמר בריאיון. “ברור שאני עומד מאחורי המדינה שממנה באתי. אבל זה מתסכל — אני משחק טוב, מקבל קולות לאולסטאר, וכל התגובות הן על פוליטיקה. למה אני לא יכול פשוט להיות שחקן כדורסל טוב? למה זה משנה מאיפה אני או מה הגזע שלי?”.

אבדיה לא הסתיר את הזעם מהביקורת שמגיעה מאנשים שאינם מבינים את מורכבות הסכסוך. “אם אתה מבין את הנושא, בסדר — תגיד את דעתך. אבל אם אתה לא מכיר את המזרח התיכון ולא מבין עד כמה הכול עמוק ומסובך — פשוט אל תגיד כלום”, אמר. “אני ישראלי גאה. לא הייתי כאן בלי ישראל ובלי התמיכה שקיבלתי שם. כל הרעש מסביב? זה מיותר”.

 

לצפייה בסרטון: 

 

הדברים עוררו סערה ברשת. חלקם גינו אותו בחריפות, אחרים מיהרו להגן. עיתונאי הספורט ירון ויצמן הדגיש כי עצם התיוג של אבדיה כ“חייל” או כגורם פוליטי מוכיח את טענתו: הוא מותקף לא על מעשיו, אלא על זהותו. גם מאמן מכללת אובורן, ברוס פרל, פרסם מסר תמיכה פומבי והפציר בו להתעלם מהמיעוט הקולני של השונאים.

המסע של אבדיה ל־NBA התחיל הרחק מהאורות: הוא נולד בקיבוץ בית זרע, גדל במערכת הנוער של מכבי תל אביב, ונבחר במקום התשיעי בדראפט 2020. ארבע עונות בוושינגטון עברו בלי פריצה אמיתית, אך המעבר לפורטלנד שינה הכול. תחת המאמן צ’אונסי בילאפס, ובהמשך תחת המאמן הזמני טיאגו ספליטר, קיבל אבדיה חופש יצירתי ותפקיד מרכזי כרכז בפועל — שינוי שפתח את המשחק שלו לחלוטין.

גם לאחר פציעה קלה בגב, חזר מיד להציג יכולת גבוהה, והוביל את הבלייזרס לרצף ניצחונות שמיקם אותם באזור הפלייאין. “הכימיה כאן מדהימה”, אמר. “אני מרגיש שחברי הקבוצה באמת שמחים בהצלחה שלי”.

בסופו של דבר, המסר של אבדיה פשוט: לשפוט אותו על המשחק, לא על הדרכון. “אם אני שחקן טוב — תנו כבוד”, אמר. בזמן שהעונה מתקדמת וסיכוייו לאולסטאר ממשיכים לעלות, אבדיה עושה את מה שהוא יודע הכי טוב: משחק כדורסל ברמה הגבוהה ביותר, מוביל קבוצה בליגה הקשה בעולם — ומוכיח שכישרון לא זקוק להסברים פוליטיים.