סטודנטית ישראלית תובעת אוניברסיטה אמריקאית יוקרתית: מאחורי האנטישמיות בקמפוס והמיליארדים מקטאר

כאשר יעל כנען, סטודנטית ישראלית־אמריקנית לאדריכלות בת 25, ביקשה מהמרצה המנחה שלה ארכה בהגשת מטלה כדי להשתתף בטקס זיכרון לנרצחי הטבח בבית הכנסת “עץ החיים” בפיטסבורג באוקטובר 2018, היא לא שיערָה כי הבקשה תהפוך לנקודת הפתיחה של מסע בן ארבע שנים, שבמרכזו טענות לאנטישמיות שיטתית באקדמיה האמריקנית וקשרים למימון זר בהיקפים של מיליארדי דולרים. המרצה, מרי לו ארסקוט, סירבה לבקשה – ומכאן, לטענת כנען, החלה הידרדרות מתמשכת ביחס אליה.

במאי 2022, במהלך ביקורת סופית על פרויקט בקורס סטודיו, קטעה ארסקוט את דבריה של כנען בפני כל הכיתה, מתחה ביקורת חריפה על עבודתה והציעה לה, לדבריה, להקדיש את זמנה לבחינת השאלה “מה היהודים עושים שגורם לשנוא אותם כל כך”, ואף רמזה כי מדובר ב“קבוצה ששונאים אותה בצדק”. לפי כתב התביעה שהוגש בשנת 2023, לא היה זה אירוע בודד, אלא חלק מדפוס מתמשך של הטרדה והפליה לאורך שנות לימודיה באוניברסיטת קרנגי מלון.

 

אוניברסיטת קרנגי מלון דחתה את מרבית הטענות. בתגובה נמסר כי היא מחויבת לביטחונם ולרווחתם של סטודנטים יהודים, וכי אין כל מחויבות להתייעצות עם קטאר בנוגע למינויים בקמפוס בפיטסבורג. עם זאת, האוניברסיטה לא הציגה תוכנית עצמאית לבחינת טענות הסטודנטית ולא הודיעה על בחינה מחודשת של קשריה עם האמירות.

 

לפי התביעה, ארסקוט שלחה לכנען קישור לבלוג בשם “הפונאמבוליסט”, הכולל תכנים המוגדרים על ידי התובעת כאנטישמיים ואלימים, שבהם ישראל מוצגת כישות קולוניאליסטית שיש “לפרק”, ומואשמת באפרטהייד ובאלימות גזענית. את ההודעה העבירה המרצה גם לממונה על תחום הגיוון וההכללה באוניברסיטה, אליזבת רוזמאייר – אך לטענת כנען, לא ננקטו צעדים ממשיים בעקבות הפנייה.

כאשר פנתה כנען למרצה נוסף בבקשת סיוע, נענתה כי אין מקום לדאגה מאחר שארסקוט אינה הגורם הקובע את הציון. מרצים אחרים, כך נטען, הגיבו לפניותיה בעוינות, נזפו בה על כך ש“נהגה כקורבן” והבהירו כי אינם מתכוונים לשמש “סנגורים של היהודים”. כנען החלה לקבל ציונים נמוכים באופן חריג, נמנעה ממנה השתתפות בביקורות סטודיו, והיא תיארה אווירה מבודדת ומרתיעה שהפכה את חוויית הלימודים שלה למסע מתמשך של השפלה וחרדה.

כאשר ניסתה להגיש תלונה רשמית, טוענת כנען כי רוזמאייר ניסתה להניא אותה בעקביות מהמשך ההליך ולמנוע פתיחה בחקירה פנימית. באחת הפגישות בלשכתה, הקליטה אחת הפקידות את כנען בסתר – אירוע שבגינו אישר בית המשפט לצרף לכתב התביעה גם עילה של האזנת סתר ועוולה של גרימת נזק נפשי חמור.

בהמשך נחשף, במסגרת ההליך המשפטי, כי רוזמאייר שימשה בעבר עובדת ב“המרכז הפלסטיני לזכויות אדם”, ארגון שהוקם בידי עורך הדין ראז’י סוראני, המזוהה עם החזית העממית לשחרור פלסטין – ארגון המוגדר כארגון טרור בישראל ובארצות הברית. עוד עלה כי חלק משכרה של רוזמאייר ממומן מכספי קטאר, במסגרת פעילותה הכפולה בקמפוס שבפיטסבורג ובשלוחת האוניברסיטה בדוחא.

אוניברסיטת קרנגי מלון מפעילה קמפוס מלא בדוחא, בירת קטאר, ולפי דיווחים לממשל הפדרלי קיבלה בין השנים 2004 ל־2019 יותר מחמישה מיליארד ותשע מאות מיליון דולר מקרנות ממשלתיות של האמירות. בכך היא מדורגת כאחת משלוש האוניברסיטאות שקיבלו את היקף המימון הזר הגבוה ביותר בארצות הברית. קטאר עצמה היא המדינה הזרה המובילה בהיקף השקעותיה במוסדות אקדמיים אמריקניים, בסכום מצטבר של כ־שישה מיליארד ושש מאות מיליון דולר.

על פי ההסכמים שנחשפו במסגרת ההליך, קטאר מממנת את תפעול הקמפוס בדוחא ואת שכר אנשי הסגל, ואף שומרת לעצמה זכות להיוועץ בבחירת דיקנים. סעיפים שונים מחייבים את האוניברסיטה להתחשב ב“ציפיות תרבותיות, דתיות וחברתיות” של האמירות. כתב התביעה טוען כי תנאים אלה פוגעים בעצמאות הניהולית של המוסד ומחייבים שיגור של אנשי סגל מהקמפוס בפיטסבורג לתקופות ממושכות בדוחא.

בדצמבר 2024 דחה השופט הפדרלי סקוט הארדי, שמונה בידי הנשיא דונלד טראמפ, את בקשת האוניברסיטה לדחות את התביעה על הסף. בפסק דין מנומק ציין כי קטאר היא מדינה המדכאת חופש דת, אוסרת קיום יהודי פומבי, רודפת להט”בים ומפלה נשים. מעבר לכך, קבע השופט כי “קטאר ובעלות בריתה עשויות להוות מקור להשפעה אנטישמית על אוניברסיטת קרנגי מלון”, וכי היקף המימון הקטארי עשוי לאפשר למושבעים להסיק שהסתמכות כלכלית בהיקף כזה מהווה תמריץ לפעול בהתאם לציפיות התורמים.

בעקבות ההחלטה הורה בית המשפט לאוניברסיטה למסור מסמכים, חוזים ותכתובות פנימיות הנוגעים לקשריה עם קטאר, לרבות מידע על מנגנוני גיוס הכספים ודיונים פנימיים בנושאי אפליה ואנטישמיות. מדובר באחת הפעמים הראשונות שבהן בית משפט אמריקני קושר במפורש בין מימון זר ממדינה במזרח התיכון לבין אפשרות להשפעה על התנהלות מוסד אקדמי בסוגיות של אנטישמיות.

אוניברסיטת קרנגי מלון דחתה את מרבית הטענות. בתגובה נמסר כי היא מחויבת לביטחונם ולרווחתם של סטודנטים יהודים, וכי אין כל מחויבות להתייעצות עם קטאר בנוגע למינויים בקמפוס בפיטסבורג. עם זאת, האוניברסיטה לא הציגה תוכנית עצמאית לבחינת טענות הסטודנטית ולא הודיעה על בחינה מחודשת של קשריה עם האמירות.

כנען, המיוצגת בידי ארגון “פרויקט לופאר”, תובעת פיצויים בגין נזקים רגשיים חמורים, פגיעה בפרטיות, בדידות, חרדה, השפלה ואובדן הזדמנויות מקצועיות. ההליך צפוי להיכנס כעת לשלב גילוי הראיות המורחב, שבו תיבחן השאלה העקרונית: האם מימון זר ממדינה זרה יכול להשפיע על האופן שבו אוניברסיטאות אמריקניות מתמודדות עם תלונות של סטודנטים יהודים – ואם כן, עד כמה עמוקה ההשפעה.