ממדאני יעמוד לחקירת סנאט: 2.2 מיליארד דולר בסיכון בעקבות ביטול הגדרת האנטישמיות בניו יורק

ניו יורק – ועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה של הסנאט של ארצות הברית פתחה השבוע בחקירה רשמית נגד ממשל ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, בעקבות ביטול שורה של צווים ביצועיים שנועדו להיאבק באנטישמיות ולהתנגד לתנועת החרם, הדה־לגיטימציה והסנקציות על ישראל. החקירה מעוררת חשש כבד לעתידו של מימון פדרלי בהיקף של 2.2 מיליארד דולר המיועד למערכת החינוך העירונית, ומעמיקה את המחלוקת הפוליטית סביב הגדרת האנטישמיות והגנת זכויות האזרח של תלמידים יהודים בעיר הגדולה בארצות הברית.

יושב ראש הוועדה, הסנאטור ביל קסידי מלואיזיאנה, שלח ביום רביעי מכתב חריף לראש העיר, ובו הביע “דאגות חמורות” בנוגע ל“ביטול צווים ביצועיים הקשורים למאבק באנטישמיות ולהתנגדות לחרמות על ישראל”. במכתב, שפורסם בעיתון “ניו יורק פוסט”, דרש קסידי הבהרות באשר להשלכות הביטול על אכיפת חוקי זכויות האזרח ועל הסיכון הנשקף למימון הפדרלי הנרחב שמקבלת מערכת החינוך של ניו יורק.

 

יושב ראש הוועדה, הסנאטור ביל קסידי מלואיזיאנה, שלח ביום רביעי מכתב חריף לראש העיר, ובו הביע “דאגות חמורות” בנוגע ל“ביטול צווים ביצועיים הקשורים למאבק באנטישמיות ולהתנגדות לחרמות על ישראל”. במכתב, שפורסם בעיתון “ניו יורק פוסט”, דרש קסידי הבהרות באשר להשלכות הביטול על אכיפת חוקי זכויות האזרח ועל הסיכון הנשקף למימון הפדרלי הנרחב שמקבלת מערכת החינוך של ניו יורק.

 

“אנטישמיות איננה סוגיה תאורטית בניו יורק,” כתב קסידי. “זו מציאות יומיומית עבור מיליוני תלמידים ותושבים, והשלכותיה חמורות. החלטות של ממשלך שמחלישות מנגנוני הגנה קיימים עבור תלמידים יהודים, ואינן עולות בקנה אחד עם צווים ביצועיים פדרליים, מחייבות בחינה קפדנית.”

הסערה פרצה לאחר שממדאני, סוציאליסט דמוקרטי יליד אוגנדה ומוסלמי מוצהר, ביטל עם כניסתו לתפקיד בינואר את כלל הצווים הביצועיים שעליהם חתם קודמו, אריק אדמס, מאז שהוגשו נגד אדמס כתבי אישום פדרליים בעבירות שחיתות בספטמבר 2024. בין הצווים שבוטלו: צו מיוני 2025 שהקים את “לשכת ראש העיר למאבק באנטישמיות”, שנועדה לאתר ולפתח מדיניות למיגור אנטישמיות ופשעי שנאה נגד יהודים; וכן צו מדצמבר 2025 שהתנגד במפורש למדיניות החרם, הדה־לגיטימציה והסנקציות נגד ישראל.

ממדאני, שכינה בעבר את ישראל “מדינת אפרטהייד” ותמך בפומבי בתנועת החרם, טען כי אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבין־לאומית לזכר השואה מערבב בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות. קסידי דחה טענה זו. “בניגוד לאמירתך כי ‘ארגונים יהודיים מובילים רבים מביעים הסתייגויות מההגדרה’, ממשלות רבות, מוסדות בין־לאומיים, אוניברסיטאות, ארגונים לא־ממשלתיים וגופים פרטיים אימצו את ההגדרה ומשתמשים בה באופן נרחב ככלי לזיהוי ולהתמודדות עם ביטויים עכשוויים של אנטישמיות,” כתב.

המתיחות החריפה עוד יותר כאשר דווח כי קבוצת עבודה במחלקת הבריאות של ניו יורק, הנושאת את השם “צוות העבודה לדיכוי עולמי ובריאות הציבור”, קיימה ישיבה ובה הוצגה מצגת שהתייחסה ל“רצח העם המתמשך בפלסטין”. לפי הדיווח ב“ניו יורק פוסט”, אחד הדוברים אמר כי הצוות “התפתח בתגובה לרצח העם המתמשך בפלסטין”. מארק בוטניק, לשעבר דובר ראש העיר לשעבר מייקל בלומברג, הגיב בזעזוע: “אם עובדי מחלקת הבריאות סבורים שישראל מבצעת רצח עם, האם המשמעות היא חרם על חברות תרופות מישראל המייצרות תרופות מצילות חיים שתושבי ניו יורק תלויים בהן? או שמדובר בפוליטיזציה שאין לה מקום בגוף בריאות ציבורי המתוקצב מכספי משלמי המסים?”

ברקע עומדים נתונים מדאיגים: סקר שנערך בינואר העלה כי רוב המצביעים היהודים בניו יורק (53 אחוזים) מדווחים כי הצהרותיו של ממדאני ושל בעלי בריתו מעוררות בהם תחושת איום. הקהילה היהודית בעיר, המונה מיליונים, מביעה חשש גובר מהכיוון שמובילה הנהגת העירייה.

קסידי הזהיר כי המימון הפדרלי בהיקף 2.2 מיליארד דולר, המיועד לתקציב התפעול של מערכת החינוך העירונית, מותנה בעמידה בדרישות חוקי זכויות האזרח הפדרליים ובציות לצווים ביצועיים שנועדו להגן על תלמידים. “הזכאות המתמשכת למימון תלויה בציות מלא לחקיקה הפדרלית הרלוונטית ולהנחיות המבצעות המגינות על תלמידים,” כתב.

הסנאטור דרש מראש העיר לפרט כיצד בכוונת ממשלו להיאבק באנטישמיות בבתי הספר ולהגן על תלמידים יהודים, האם התקיימו התייעצויות עם משרד החינוך הפדרלי או עם משרד המשפטים בנוגע להשלכות המימון של ביטול האימוץ של הגדרת הברית הבין־לאומית לזכר השואה, ואיזו הגדרה חלופית של אנטישמיות, אם בכלל, מתכוונת העיר לאמץ, לרבות הנחיות שניתנו למוסדות החינוך לטיפול בתלונות.

תגובתו של ממדאני למכתב נדרשת עד 19 בפברואר. הפרשה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין ערים ליברליות לבין הממשל הפדרלי, ומציבה במבחן את האיזון העדין בין חופש הביטוי לבין החובה להגן על קהילות מיעוט מפני שנאה. המשבר המתפתח בניו יורק עשוי לשמש תקדים לערים אמריקאיות נוספות המתמודדות עם שאלות דומות בעידן של קיטוב פוליטי מחריף.