מהלך חסר תקדים בוושינגטון: טראמפ מוחק את חוקי האקלים
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ביטלה את קביעת ה"סיכון לציבור" משנת 2009, ששימשה תשתית משפטית לרגולציה על פליטות ממכוניות, תחנות כוח ותעשיות מזהמות. המהלך, שממשל טראמפ מכנה “הדה־רגולציה הגדולה בהיסטוריה”, צפוי להוביל למאבק משפטי רחב עם ארגוני סביבה ומדענים המזהירים מפגיעה בבריאות הציבור ובהתמודדות עם משבר האקלים.
02.12.2026 21:00
סוכנויות הידיעות
כמעט 17 שנים לאחר שהסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית קבעה כי פחמן דו־חמצני וגזי חממה נוספים מסכנים את בריאות הציבור ורווחתו, הודיעה הסוכנות על ביטול הקביעה המשפטית המכוננת שהיוותה אבן יסוד למדיניות הפדרלית למאבק בשינויי האקלים. מדובר בצעד הדרמטי ביותר עד כה של ממשל דונלד טראמפ לצמצום רגולציה סביבתית.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הקביעה משנת 2009 העניקה לממשלה הפדרלית סמכות ברורה להסדיר פליטות גזי חממה מכוח חוק האוויר הנקי. ביטולה פותח פתח למחיקת שורה ארוכה של תקנות על פליטות מכלי רכב, תחנות כוח ותעשיות כבדות – מקורות מרכזיים לזיהום המחמם את כדור הארץ. בבית הלבן הגדיר טראמפ את המהלך “הפעולה הדה־רגולטורית הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית”, והבהיר כי מטרתו לשחרר את הכלכלה ממה שכינה “מדיניות אקלים מכבידה”.
ארגוני סביבה וארגוני בריאות ציבורית הודיעו כי יעתרו לבתי המשפט. לטענתם, הביטול עומד בסתירה לחוק, למדע ולמציאות האקלימית. לדבריהם, זיהום אוויר ופליטות גזי חממה קשורים ישירות לעלייה בתמותה מחום קיצוני, להתפשטות מחלות ולנזקי מזג אוויר קיצוניים ההולכים ומחריפים. חוקרים מצביעים על עלויות כלכליות אדירות של אסונות אקלים בשנים האחרונות, ועל כך שמניעה והסתגלות מוקדמות חוסכות הוצאות בטווח הארוך.
המהלך אינו רק צעד נוסף בשורת הקלות רגולטוריות. בעיני תומכיו הוא מימוש יעד ותיק של מחנות שמרניים ותעשייתיים, שביקשו זה שנים לערער את התשתית המשפטית של רגולציית האקלים ולהקשות על ממשלים עתידיים להשיבה. בעבר ניסיונות לבטל את הקביעה נכשלו: גם בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ דחתה הסוכנות עתירות שטענו נגד הבסיס המדעי שלה, ובתי משפט פדרליים קבעו כי הראיות התומכות בקביעה מוצקות. רק לאחר שינויי מדיניות והרכב במוסדות השלטון, הצליח הממשל הנוכחי לבצע את המהלך.
ראש הסוכנות להגנת הסביבה, לי זלדין, טען כי מדיניות האקלים של הממשלים הקודמים פגעה בצרכנים ובתעשייה, והציב יעד “לאזן בין צמיחה כלכלית להגנה סביבתית”. ארגונים תעשייתיים בירכו על ביטול ההגבלות, במיוחד בתחום פליטות כלי רכב, בטענה שהרגולציה דחפה יצרנים וצרכנים לכיוון טכנולוגיות יקרות.
מנגד, ארגוני סביבה וארגוני בריאות ציבורית הודיעו כי יעתרו לבתי המשפט. לטענתם, הביטול עומד בסתירה לחוק, למדע ולמציאות האקלימית. לדבריהם, זיהום אוויר ופליטות גזי חממה קשורים ישירות לעלייה בתמותה מחום קיצוני, להתפשטות מחלות ולנזקי מזג אוויר קיצוניים ההולכים ומחריפים. חוקרים מצביעים על עלויות כלכליות אדירות של אסונות אקלים בשנים האחרונות, ועל כך שמניעה והסתגלות מוקדמות חוסכות הוצאות בטווח הארוך.
הביטול נשען גם על תפיסה משפטית רחבה יותר שמערערת על סמכות הממשל להסדיר מזהמים שאינם מוגדרים במפורש בחקיקה הוותיקה. עם הרכב שמרני יותר בבית המשפט העליון בשנים האחרונות, הסיכוי לעימות משפטי גורלי גובר. פסיקות קודמות כבר צמצמו את מרחב הפעולה של רגולטורים פדרליים, והמאבק הנוכחי עשוי לקבוע אם מדיניות האקלים של ארצות הברית תמשיך להישען על המדע והראיות או תצטמצם משמעותית בעידן של פוליטיזציה גוברת.
בסופו של דבר, גם אם רגולציה מבוטלת בצו מנהלי, המציאות הפיזית של ההתחממות הגלובלית אינה נעלמת. המדענים מדגישים כי שינויי האקלים נמשכים, והבחירה אם להיאבק בהם באמצעות מדיניות ציבורית או להתכחש להם – תקבע את המחיר שיידרש הציבור לשלם בשנים הבאות.
