היהודים לבנים מדי: ארגון פסיכולוגים מקבוצות מיעוטים מתנגד להקמת ארגון יהודי נפרד

הצהרה פומבית של קואליציה המייצגת פסיכולוגים מקבוצות מיעוט אתניות עוררה בימים האחרונים סערה רחבה בקהילה המקצועית בארצות הברית. הקואליציה הודיעה על התנגדותה להקמת ארגון נפרד לפסיכולוגים יהודים במסגרת האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, בטענה שרוב היהודים בארצות הברית מזדהים כ"לבנים" ולכן אינם זכאים למעמד של מיעוט לא מיוצג. ההתנגדות הזו מציתה מחדש ויכוח טעון על גבולות הזהות, על יחסי גזע ודת, ועל מקומה של האנטישמיות בשיח המתקדם האמריקאי.

בהצהרת הקואליציה נכתב כי אמנם קיימת הכרה בעלייה בדעות קדומות בתקופה הנוכחית, ובהן גם אנטישמיות, אך לטענת החותמים “יש שיקולים מהותיים בנוגע להכרה בארגון של פסיכולוגים יהודים כארגון פסיכולוגי אתני”. עוד נטען כי עירוב בין דת, גזע ואתניות הוא בעייתי ומטשטש את תפקידה של הגזענות, הפריבילגיה הלבנה והעליונות הלבנה בדיכוי ההיסטורי והעכשווי של אנשים שאינם לבנים.

 

בהצהרת הקואליציה נכתב כי אמנם קיימת הכרה בעלייה בדעות קדומות בתקופה הנוכחית, ובהן גם אנטישמיות, אך לטענת החותמים “יש שיקולים מהותיים בנוגע להכרה בארגון של פסיכולוגים יהודים כארגון פסיכולוגי אתני”. עוד נטען כי עירוב בין דת, גזע ואתניות הוא בעייתי ומטשטש את תפקידה של הגזענות, הפריבילגיה הלבנה והעליונות הלבנה בדיכוי ההיסטורי והעכשווי של אנשים שאינם לבנים.

 

הקואליציה כוללת ארגונים המייצגים פסיכולוגים שחורים, ילידים אמריקאים, היספנים, אסייתים, ערבים אמריקאים וכן פסיכולוגים ממזרח התיכון וצפון אפריקה. לטענת מנהיגיה, פסיכולוגים יהודים אינם נמנים עם הקבוצות שאינן זוכות לייצוג מספק באיגוד הפסיכולוגי האמריקאי. בהצהרה צוין כי פסיכולוגים יהודים ממוצא שאינו לבן כבר מוצאים מסגרת ייצוג בארגונים האתניים הקיימים, ולכן אין הצדקה להכרה בארגון יהודי ייעודי.

כדי לחזק את עמדתם, הפנו ראשי הקואליציה להחלטת האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי משנת 2021, שבה התנצל האיגוד על כישלונו ההיסטורי בהתמודדות עם גזענות כלפי אנשים שאינם לבנים. לדבריהם, עצם העובדה שאנטישמיות ואפליה דתית לא נכללו באותה התנצלות מדגישה כי מוקד המאבק הארגוני הוא בגזענות על בסיס צבע עור, ולא באפליה על רקע דתי או אתני.

הארגונים שחתמו על ההצהרה כוללים, בין היתר, את האיגוד הפסיכולוגי האסייתי־אמריקאי, האיגוד הפסיכולוגי הערבי־אמריקאי, האיגוד הלאומי של פסיכולוגים לטינים, איגוד הפסיכולוגים השחורים והאגודה של פסיכולוגים אינדיאנים.

התגובה החריפה ביותר הגיעה מהליגה נגד השמצה, אחד מארגוני זכויות האזרח היהודיים המרכזיים בארצות הברית. מנכ"ל הארגון, ג'ונתן גרינבלט, גינה את ההצהרה וטען כי מדובר בהדרה מפורשת של יהודים מהשיח על מיעוטים ואפליה. לדבריו, הקביעה שפסיכולוגים יהודים אינם חווים אפליה או אינם ראויים לייצוג מקצועי ייעודי היא שגויה עובדתית ומזיקה מבחינה מוסרית. גרינבלט הגדיר את עמדת הקואליציה כ"בלתי מתקבלת על הדעת", והזהיר מפני טשטוש של תופעת האנטישמיות תחת מסגרת רעיונית המצמצמת אפליה לשאלת צבע עור בלבד.

הוויכוח מתרחש על רקע טענות חוזרות ונשנות לאנטישמיות בתוך האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי. לפי הליגה נגד השמצה, בשנים האחרונות נרשמו מקרים שבהם פסיכולוגים המזוהים עם האיגוד קידמו את תנועת החרם, נטילת ההשקעות והסנקציות נגד מדינת ישראל – תנועה שנתפסת בעיני מבקריה כבעלת מאפיינים אנטישמיים בשל ניסיונה לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית.

במקביל, ועדת החינוך וכוח העבודה של בית הנבחרים האמריקאי פתחה בבדיקה של טענות על גילויי אנטישמיות בתוך האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, בעקבות דיווחים של אנשי מקצוע יהודים על הטרדות ופגיעות על רקע זהותם.

למרות הצהרות האיגוד על יוזמות שנועדו להתמודד עם אנטישמיות – ובהן מפגשי הקשבה והקמת מסגרת של פסיכולוגים יהודים – בליגה נגד השמצה טוענים כי הימנעות מהתנגדות פומבית לעמדת הקואליציה ממחישה עד כמה צעדים אלה רחוקים מלהוות מענה מערכתי אמיתי.

המחלוקת מחדדת שאלה עקרונית בלב השיח האמריקאי העכשווי: כיצד מוגדר “מיעוט”, ומהם הקריטריונים לזכאות לייצוג מוסדי. היהודים מהווים כשני אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית, ובשנים האחרונות נרשמת עלייה חדה באירועי אנטישמיות, לרבות זינוק חד במספר פשעי השנאה בניו יורק. אף על פי כן, לפי עמדת הקואליציה, ההכרעה בדבר ייצוג מקצועי צריכה להישען בעיקר על צבע עור ולא על היסטוריה של רדיפה, הדרה ואיומים מתמשכים.

הטענה שיהודים הם “לבנים מדי” כדי להיחשב למיעוט מעוררת שאלה מטרידה: האם קבוצה שחוותה שואה, גירושים ופוגרומים לאורך הדורות, ושמתמודדת כיום עם גל גואה של שנאה, מאבדת את זכותה להכרה ולייצוג רק משום שתפיסתה החברתית עברה תהליך של “הלבנה”?

בליגה נגד השמצה קוראים לאיגוד הפסיכולוגי האמריקאי לדחות את עמדת הקואליציה ולהכיר בזכותם של פסיכולוגים יהודים להתארגן במסגרת מקצועית ייעודית, שתעניק להם קול והגנה בתוך המערכת שבה הם פועלים.

המקרה כולו משקף עימות עמוק בין תפיסות שונות של זהות, אפליה וזכויות מיעוטים בעידן שבו השיח הציבורי נוטה לצמצם מורכבויות היסטוריות לכדי קטגוריות של צבע עור. השאלה שנותרה פתוחה היא האם האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי יבחר בהרחבת גבולות ההכלה – או שיאמץ תפיסה מצמצמת שלפיה יש מי ש“לבנים מדי” מכדי שייחשבו למיעוט הזכאי לייצוג.