הציבור דורש גבולות לרשתות החברתיות: 86% מהאמריקאים דורשים לשים קץ למשבר ההתמכרות 

ביום רביעי השבוע עלה מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ומנכ״ל חברת מטא, על דוכן העדים בהליך משפטי שעשוי להתברר כנקודת מפנה ביחסי המדינה עם תעשיית המדיה החברתית. הפעם לא מדובר בשימוע פרלמנטרי סמלי, אלא בהליך בבית משפט בקליפורניה, שבו מסמכים פנימיים נחשפים מכוח צו שיפוטי, והשלכות כספיות ורגולטוריות ממשיות מונחות על הכף.

כתב התביעה מייחס לפייסבוק, לאינסטגרם וליוטיוב של גוגל תכנון מכוון של מנגנוני שימוש ממכרים – גלילה אינסופית, התראות תכופות ואלגוריתמים שמגבירים חשיפה לתכנים מעוררי רגש – באופן שגרם לנזקים נפשיים וחברתיים בקרב קטינים. לטענת התובעים, אין מדובר בתוצר לוואי בלתי צפוי של חדשנות טכנולוגית, אלא באסטרטגיה עסקית מחושבת שנועדה להגדיל זמן מסך, מעורבות ורווחים.

 

התובעת המרכזית, צעירה המזוהה בראשי תיבות בלבד, תיארה בתצהיר כיצד שימוש אינטנסיבי באינסטגרם וביוטיוב הוביל אצלה להתמכרות, לדיכאון ולהתפתחות מחשבות אובדניות. באי כוחה טוענים כי המנגנונים שעוצבו בפלטפורמות נועדו ללכוד תשומת לב ולהקשות על ניתוק, במיוחד בקרב בני נוער המצויים בשלב רגיש של גיבוש זהות ודימוי עצמי.

 

סקר עדכני של ארגון הפיקוח על ענקיות הטכנולוגיה מצביע על תמיכה ציבורית רחבה בהטלת אחריות על החברות: שמונים ושישה אחוזים מהאמריקאים סבורים כי יש לדרוש ממטא ומגוגל דין וחשבון על תרומתן למשבר ההתמכרות למדיה החברתית, ושני שלישים מהמצביעים מצהירים כי יתמכו במחוקקים שיקדמו חקיקה שתצמצם מנגנונים מסוכנים כמו גלילה אינסופית, התראות תכופות ואלגוריתמים שמקדמים חשיפה כפייתית לתכנים. הסקר, שנערך על ידי מכון יוגוב בקרב מדגם מייצג של אלף משיבים, משקף שינוי בתפיסת הציבור: פחות סובלנות כלפי “מודל הקשב” ויותר נכונות להתערבות רגולטורית.

ייחודו של ההליך הנוכחי נעוץ בחשיפת מסמכים פנימיים של החברות. תכתובות ומצגות משנים קודמות מלמדות כי עובדים ומנהלים היו מודעים לכך שמשתמשים בעלי רגישות גבוהה לתגמול חברתי נוטים להשתמש בפלטפורמות בתדירות גבוהה יותר – וכי מאפיין זה נתפס כיתרון עסקי. במסמך פנימי משנת 2017 נדונה האפשרות להרחיב שימוש בקרב צעירים מתחת לגיל שלוש־עשרה, ועובדים התריעו מפני הממד הבעייתי והמניפולטיבי של מהלך כזה. בעיני התביעה, חומרים אלה מצביעים על מודעות מוקדמת לסיכונים ועל בחירה להעדיף צמיחה ומעורבות על פני הגנה על קטינים.

התובעת המרכזית, צעירה המזוהה בראשי תיבות בלבד, תיארה בתצהיר כיצד שימוש אינטנסיבי באינסטגרם וביוטיוב הוביל אצלה להתמכרות, לדיכאון ולהתפתחות מחשבות אובדניות. באי כוחה טוענים כי המנגנונים שעוצבו בפלטפורמות נועדו ללכוד תשומת לב ולהקשות על ניתוק, במיוחד בקרב בני נוער המצויים בשלב רגיש של גיבוש זהות ודימוי עצמי. מנגד, עורכי הדין של החברות מנסים לטעון כי הקשיים הנפשיים נבעו מנסיבות אישיות, וכי זמן השימוש הממוצע אינו מצביע בהכרח על התמכרות קלינית. אולם מומחים לבריאות הנפש מציינים כי הפגיעה אינה נמדדת רק בדקות מסך, אלא בהשפעה המצטברת על מצב רוח, חרדה ודימוי עצמי.

במקביל, נציגי החברות מבקשים להבחין בין שימוש בעייתי לבין התמכרות קלינית במובנה הרפואי. לטענתם, השיח הציבורי נוטה להרחיב את מושג ההתמכרות יתר על המידה. אלא שכאשר מדובר בבני נוער עם תסמינים של דיכאון, הפרעות אכילה ומצוקה נפשית חריפה, ההבחנה המילולית הזו מתקשה לשכנע הורים ומחוקקים הדורשים צעדי מנע ברורים.

תוצאות ההליך עשויות להדהד הרחק מעבר לאולם בית המשפט. פסיקה תקדימית עלולה לפתוח פתח לגל תביעות אזרחיות, לקנסות בהיקפים של מיליארדי דולרים ולחקיקה פדרלית ומדינתית שתגביל עקרונות עיצוב מרכזיים של אפליקציות ורשתות חברתיות. גם פלטפורמות אחרות, שכבר בחרו בהסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט, עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות. מעבר להיבט הכלכלי, השאלה המכרעת היא האם המודל העסקי המבוסס על מקסום קשב ייאלץ להשתנות מן היסוד – והאם הדור הבא של משתמשים צעירים יזכה לסביבה דיגיטלית בטוחה יותר, שבה עיצוב המוצר אינו בנוי על לכידת תשומת לב בכל מחיר.