צלב קרס על קיר בסיס משמר החופים האמריקני: סמל השנאה שלא נעלם

ביום חמישי בערב נכנס מדריך במרכז הגיוס של משמר החופים של ארצות הברית בקייפ מיי שבניו ג'רזי לשירותי הגברים, וגילה על הקיר ציור יד של צלב קרס. הדיווח הועבר מיידית לדרגים הבכירים, ותוך פחות מ־48 שעות עלה האדמירל קווין לאנדיי, מפקד משמר החופים, על טיסה מוושינגטון והגיע לבסיס כדי לשוחח ישירות עם כ־900 מגויסים ואנשי סגל. הציור הוסר, חקירה נפתחה, והמסר שהעביר לאנדיי היה חד וברור: “מי שמחזיק באידיאולוגיות של שנאה — אינו שייך למשמר החופים של ארצות הברית.”

התגובה התקיפה נועדה לשדר אפס סובלנות, אך היא מתקשה להסתיר רקע בעייתי. חודשים ספורים קודם לכן חשף העיתון “וושינגטון פוסט” כי משמר החופים עדכן את מדריך ההתנהלות וההטרדות שלו, ובמסגרת העדכון שונתה ההגדרה של צלב הקרס מ“סמל שנאה” ל“סמל שנוי במחלוקת”. באותה קטגוריה מרוככת נכלל גם חבל תלייה — סמל המזוהה היסטורית עם לינצ'ים ואלימות גזענית כלפי שחורים בארצות הברית. הבחירה הלשונית הזו עוררה סערה ציבורית, משום שהיא מטשטשת את ההבחנה בין סמלים של רצח עם ואלימות גזענית לבין נושאים הנתונים למחלוקת פוליטית או תרבותית.

 

האירוע בקייפ מיי מתרחש על רקע תקופה רחבה יותר של עלייה בביטויי שנאה בארצות הברית, כולל ריבוי מקרים של גרפיטי אנטישמי ופשעים על רקע גזעני מאז חזרת ממשל טראמפ לשלטון. השילוב בין הקצנה חברתית רחבה לבין ניסוחים מרוככים במדריכים רשמיים של גופי ביטחון יוצר אזור דמדומים מסוכן: מקום שבו הגבול בין “עמדה שנויה במחלוקת” לבין אידיאולוגיה של שנאה מטושטש, והיכולת של המערכת להציב קווים אדומים ברורים נחלשת.

 

הביקורת הפוליטית לא איחרה להגיע. שתי סנאטוריות מהמפלגה הדמוקרטית — טמי דקוורת' מאילינוי וג'קי רוזן מנבדה — הטילו עיכוב על אישור מינויו הקבוע של לאנדיי לתפקיד מפקד משמר החופים, עד להסרת הניסוח המרוכך מן המדריך הרשמי. לאחר שההגדרה שונתה והוחזרה לניסוח חד יותר, הוסר העיכוב והאישור הושלם. כעת, עם הופעתו של אותו סמל עצמו על קיר שירותים בבסיס גיוס, חוזרת השאלה במלוא עוצמתה: האם מדובר באירוע נקודתי של אדם בודד, או בביטוי חיצוני ראשון לתרבות בעייתית שהחלה לחלחל מתחת לפני השטח.

עבור רבים מהמגויסים שניצבו מול לאנדיי בשיחתו בבסיס, לצלב הקרס יש משמעות אישית וישירה. ייתכן שבקרבם נמצאים בני משפחות של ניצולי שואה, מהגרים שנמלטו מרדיפות, או צעירים יהודים שמכירים את הסמל הזה לא כסימן “שנוי במחלוקת”, אלא כסמלו של משטר שרצח שישה מיליון יהודים ועוד מיליוני בני אדם מקבוצות נרדפות אחרות. בהצהרה הרשמית שנמסרה לקונגרס הדגיש משמר החופים כי מדובר בהתנהגות פלילית המנוגדת לערכי הליבה של השירות, וכי כל גילוי של סמלי שנאה יטופל ביד קשה. עם זאת, חקירת שירות החקירות של משמר החופים עדיין בעיצומה, וזהות האחראי לציור, כמו גם מניעיו, טרם נחשפו.

האירוע בקייפ מיי מתרחש על רקע תקופה רחבה יותר של עלייה בביטויי שנאה בארצות הברית, כולל ריבוי מקרים של גרפיטי אנטישמי ופשעים על רקע גזעני מאז חזרת ממשל טראמפ לשלטון. השילוב בין הקצנה חברתית רחבה לבין ניסוחים מרוככים במדריכים רשמיים של גופי ביטחון יוצר אזור דמדומים מסוכן: מקום שבו הגבול בין “עמדה שנויה במחלוקת” לבין אידיאולוגיה של שנאה מטושטש, והיכולת של המערכת להציב קווים אדומים ברורים נחלשת.

הצלב הקרס שעל קיר השירותים בבסיס בקייפ מיי נמחק בתוך זמן קצר. אך השאלה העמוקה שהוא מעורר — כיצד מתמודדים מוסדות הביטחון של ארצות הברית עם סמלים של שנאה בתוכם, ומה המסר שהם משדרים לדור הצעיר של המתגייסים — רחוקה מלהימחק. במדינה המצפה מחייליה ואנשי האכיפה שלה להגן על ערכי הדמוקרטיה והחירות, אין מקום לעמימות מוסרית סביב סמלים של רצח עם וגזענות.