
הדמוקרטים ניסו להפוך את ההצבעה לרגע טעון וסמלי. רבים מהם נשארו באולם המליאה לכל אורך ההליך, ישבו ליד שולחנותיהם ועמדו כאשר נקראו בשמותיהם – מחאה שקטה נגד מה שמנהיגם בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, הגדיר כ"הידרדרות של אמריקה למלחמה נוספת". מנגד, הצד הרפובליקאי היה דל בנוכחות. רוב חבריו כבר הבהירו מראש כי יתנגדו להצעה.

ברוב של 53 מול 47 דחו הסנאטורים הרפובליקאים את הצעת "החלטת סמכויות המלחמה" – יוזמה שנועדה לחייב את הנשיא דונלד טראמפ לקבל את אישור הקונגרס לפני כל מתקפה נוספת על איראן. המשמעות המעשית ברורה: בשלב זה אין מגבלה חוקית חדשה על המשך הפעולות הצבאיות.
שני קולות בלבד שברו את המשמעת המפלגתית. הסנאטור הרפובליקאי ראנד פול מקנטקי הצביע בעד ההצעה שנועדה להגביל את המשך הלחימה – עמדה חריגה במחנהו. מן העבר השני ניצב הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן מפנסילבניה, שבחר להצביע נגד ההצעה ולהצטרף לרפובליקאים. שתי החריגות הללו ביטלו זו את זו ולא השפיעו על התוצאה.
גם הסנאטורית הרפובליקאית סוזן קולינס ממדינת מיין, הנחשבת לעיתים לדמות מתונה במפלגתה, הצטרפה לרוב והבהירה את עמדתה בנחרצות. לדבריה, "איראן גרעינית היא איום שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. החתירה לנשק גרעיני, פיתוח טילים בליסטיים ותמיכה בארגוני טרור שלוחים יוצרים איום מתמשך על הביטחון הלאומי של ארצות הברית ועל בעלות בריתה". מבחינת קולינס ורוב חברי מפלגתה, דחיית ההצעה אינה תקלה פרלמנטרית – אלא קו מדיניות ברור.
במקביל להצבעה בסנאט נעשה ניסיון דומה גם בבית הנבחרים. היוזמה שם הייתה תוצאה של שיתוף פעולה נדיר בין הרפובליקאי תומאס מאסי לבין הדמוקרט רו חאנה. השניים ביקשו להביא להצבעה הצעה שתחייב את הקונגרס לאשר במפורש כל מלחמה חדשה. "אם הקונגרס רוצה מלחמה, עליו להכריז עליה בגלוי", אמר מאסי. חאנה הגדיר את הדיון כ"רגע מוסרי משמעותי". אולם גם בבית הנבחרים הסיכויים לשינוי נמוכים: הרוב הרפובליקאי עומד מאחורי הנשיא.
ההצבעה אילצה כל סנאטור להכריע בגלוי בשאלה טעונה: האם להמשיך בעימות צבאי שאין לו בשלב זה אסטרטגיית יציאה ברורה. המשמעות הפוליטית אינה נסתרת. בעוד פחות משנתיים יתקיימו בחירות אמצע הכהונה לקונגרס, והקולות שנרשמו בהצבעה הזו עשויים לשוב ולעלות בזירה הציבורית. האקים ג'פריס ניסח זאת בנאומו כך: "מדוע הנשיא אינו מוכן, או אינו מסוגל, להציג את עמדתו ישירות בפני העם האמריקאי?"
בבית הלבן ממשיכים לדבוק בקו התקיף. דוברת הנשיא, קרולין לוויט, טענה כי הפעולה הצבאית נועדה לסכל מתקפה איראנית קרובה על כוחות אמריקאיים ועל נכסים אמריקאיים באזור. לדבריה, מדובר ב"הצטברות של איומים ממשיים". הנשיא טראמפ עצמו, שעדיין לא נשא נאום מיוחד לאומה על המלחמה, העניק לעצמו ציון "15 מתוך 10" על ניהול הלחימה.
בינתיים, המציאות בשטח מתקדמת מהר יותר מהוויכוח הפוליטי בוושינגטון. במהלך הלילה נשמעו אזעקות בירושלים, איראן שיגרה מטח נוסף של טילים לעבר ישראל, ושישה חיילים אמריקאים שנהרגו בכווית עדיין ממתינים להעברה רשמית לבסיס דובר בארצות הברית. הסנאט הצביע – והמזרח התיכון ממשיך לבעור.