האשליה התנפצה: המודיעין האמריקאי קבע שהמשטר האיראני ישרוד את המלחמה

שבוע לפני שהמטוסים הישראליים המריאו לתקיפות בטהרן ושבוע לפני שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על פתיחת המבצע הצבאי נגד איראן, הונח על שולחנות בכירים בוושינגטון מסמך מודיעיני רגיש. המסמך, שהוכן על ידי מועצת המודיעין הלאומי של ארצות הברית — הגוף המרכז את הערכותיהן של שמונה עשרה סוכנויות מודיעין — הגיע למסקנה חד־משמעית: גם מתקפה צבאית רחבה נגד איראן לא תביא להפלת המשטר האיסלאמי.

כעת, כאשר הלחימה כבר מתנהלת והפצצות פוגעות במטרות ברחבי איראן, חשיפת הדו״ח על ידי העיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט", בהתבסס על מקורות בעלי גישה ישירה למסמך, מטילה צל על האסטרטגיה של הבית הלבן ומעלה שאלה מרכזית: מה אמור לקרות לאחר סיום הקרבות.

 

חוקרים מציינים כי הסיבה לכך היא שהמשטר האיראני נבנה במשך עשרות שנים כך שיוכל לשרוד גם זעזועים קשים. מערכת הביטחון הפנימית שלו, שהפגינה קשיחות רבה בדיכוי מחאות בעבר, נותרה שלמה ברובה גם לאחר התקיפות האחרונות.

 

הדו״ח, שנכתב ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה ב־28 בפברואר, בחן שני תרחישים עיקריים. הראשון — מתקפה ממוקדת על הנהגת המשטר האיראני. השני — מתקפה רחבה נגד מוסדות השלטון והמערכת הצבאית. בשני המקרים הגיעו מחברי הדו״ח לאותה מסקנה: מנגנוני השלטון האיראניים מתוכננים כך שיוכלו להבטיח המשכיות שלטונית גם במקרה של פגיעה קשה בהנהגה.

לפי ההערכה, האופוזיציה האיראנית, המפולגת והחלשה, אינה מסוגלת לנצל מצב כזה כדי להשתלט על המדינה. הסיכוי לכך הוגדר במסמך כ"בלתי סביר".

הקביעה הזו עומדת בניגוד חד להצהרות הפומביות של הנשיא טראמפ, שהציג לא פעם את האפשרות להפלת המשטר האיראני. טראמפ אף אמר לעיתונאים כי לאחר סיום הלחימה ניתן יהיה להציב הנהגה חדשה בטהרן. לדבריו, "יש לנו אנשים שלדעתי יוכלו לעשות עבודה טובה".

עד כה הבית הלבן לא הבהיר האם טראמפ קיבל את ממצאי הדו״ח לפני שאישר את המבצע הצבאי. דוברת הבית הלבן, אנה קלי, הסתפקה בהצהרה כי "המשטר האיראני נמחץ לחלוטין", אך לא התייחסה לשאלת העתיד הפוליטי של איראן לאחר המלחמה.

לדברי מומחים, הסיבה המרכזית לעמידות המשטר האיראני נעוצה במבנה השלטוני שלו. בניגוד למשטרים ריכוזיים אחרים, שבהם הכוח מרוכז בידיו של אדם אחד, המערכת הפוליטית באיראן מבוססת על מספר מוסדות מרכזיים הפועלים במקביל.

בין המוסדות הללו נמצאים מועצת שומרי החוקה, מועצת המומחים והגוף בעל ההשפעה הגדולה ביותר — משמרות המהפכה. הארגון הצבאי־אידיאולוגי הזה אינו רק כוח ביטחוני אלא גם אימפריה כלכלית רחבת היקף, בעלת השפעה עמוקה על החברה והפוליטיקה במדינה.

גם לאחר חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי בתקיפה אווירית, הופעלו מנגנוני ההמשכיות של המשטר כמעט מיד. לפי החוקה האיראנית, מועצת המומחים היא הגוף שאמור לבחור את המנהיג העליון הבא.

במרכז הדיון הפוליטי בטהרן עומד שמו של מוג׳תבא חמינאי, בנו של המנהיג שנהרג. אך גם אם ימונה לתפקיד, מעריכים מומחים כי הדבר לא ישנה את מבנה הכוח הבסיסי במדינה. משמרות המהפכה, המיליציות הנאמנות למשטר ומנגנוני הביטחון הפנימי ממשיכים לפעול כמעט ללא פגיעה.

חוקרים מציינים כי הסיבה לכך היא שהמשטר האיראני נבנה במשך עשרות שנים כך שיוכל לשרוד גם זעזועים קשים. מערכת הביטחון הפנימית שלו, שהפגינה קשיחות רבה בדיכוי מחאות בעבר, נותרה שלמה ברובה גם לאחר התקיפות האחרונות.

לדברי סוזן מאלוני, חוקרת בכירה לאיראן במכון ברוקינגס בוושינגטון, הערכת המודיעין משקפת הבנה עמוקה של מבנה המשטר. לדבריה, איראן אינה דומה למשטרים שהתמוטטו בעבר בעקבות פעולה צבאית חיצונית.

חוקרת נוספת, הולי דאגרס ממכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, הסבירה כי האליטה השלטת באיראן מונעת בראש ובראשונה מאידיאולוגיה. לדבריה, ההתנגדות לארצות הברית נתפסת בעיני הנהגת המשטר כחלק מרכזי בזהות הפוליטית שלה.

המשמעות היא שגם אם איראן תספוג מכה צבאית קשה, הסיכוי לכניעה פוליטית נמוך מאוד. במקביל, אין כרגע סימנים להתקוממות עממית רחבה בתוך המדינה שתוכל לשנות את המאזן הפוליטי.

במציאות הזו, השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מהו היעד האסטרטגי של המלחמה. טראמפ ממשיך לדבר על "כניעה ללא תנאים" של איראן, בעוד הכוחות האמריקאיים פועלים בזירות שונות במזרח התיכון.

אולם ככל שהלחימה נמשכת, מתחדדת השאלה שמטרידה יותר ויותר דיפלומטים ומומחים: אם המשטר האיראני אכן ישרוד את המלחמה — מה בדיוק אמור להתרחש ביום שאחרי.