מחירי הכרטיסים בשמיים: כיצד העימות עם איראן מתחיל לייקר את הטיסות בעולם

המלחמה בין ישראל, ארצות הברית ואיראן עדיין מתנהלת רחוק יחסית מרוב נתיבי הטיסה הבינלאומיים, אך השפעתה הכלכלית כבר מורגשת היטב באחד הענפים הרגישים ביותר לכל זעזוע עולמי: תעשיית התעופה. בעוד הקרבות מתנהלים מעל שמי המזרח התיכון, הסימנים הראשונים לשינוי מתחילים להופיע בשדות התעופה ובמערכות ההזמנות ברחבי העולם.

בימים הראשונים לאחר התקיפות האוויריות שנפתחו ב־28 בפברואר זינקו מחירי דלק הסילון ב־56 אחוזים – נתון דרמטי עבור ענף שבו דלק הוא אחד המרכיבים המרכזיים ביותר בעלויות התפעול. עבור חברות תעופה רבות מדובר בהוצאה המהווה כמעט חמישית מכלל עלויות ההפעלה שלהן. כאשר מחיר הדלק קופץ בתוך ימים, המשמעות היא לחץ כלכלי מידי.

התגובה הראשונה של חברות התעופה הייתה זהירה. העלאת מחירים אינה החלטה שמתקבלת בקלות, במיוחד בשוק תחרותי שבו נוסעים משווים מחירים בלחיצת כפתור. אולם כבר בשבוע הראשון של המשבר החלו חברות רבות להתאים את מחירי הכרטיסים, בעיקר במחלקות היוקרה – מחלקות העסקים והמחלקה הראשונה – שבהן יש להן גמישות רבה יותר לייקר את המוצר מבלי לפגוע מידית בביקוש.

 

עבור הציבור הרחב המשמעות ברורה למדי: אם המלחמה תימשך והמתיחות במפרץ הפרסי תחריף, מחירי הטיסות עלולים להמשיך לטפס.

 

לדברי הנרי הרטוולדט, מייסד חברת המחקר האמריקאית "אטמוספיר ריסרץ' גרופ", העלאות המחירים הן רק תחילתו של תהליך רחב יותר. לדבריו, חברות התעופה מנסות למצוא איזון עדין: מצד אחד לכסות את העלויות הגבוהות של הדלק, ומצד שני לא להרחיק נוסעים באמצעות מחירים גבוהים מדי.

זהו איזון מורכב במיוחד. ענף התעופה ידוע בשולי רווח צרים יחסית, ולעיתים שינוי קטן במחיר הדלק יכול למחוק רווחים שלמים. כאשר העלייה מגיעה בעשרות אחוזים בתוך ימים, המצב הופך מאתגר אפילו עבור החברות הגדולות ביותר.

מנכ"ל חברת התעופה "יונייטד איירליינס", סקוט קירבי, הזהיר כי השפעת המשבר על מחירי הכרטיסים עשויה להופיע במהירות רבה יותר ממה שהנוסעים מצפים. לדבריו, עליית מחירי הדלק צפויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאותיה הפיננסיות של החברה כבר ברבעון הקרוב.

אך מחירי הדלק אינם האתגר היחיד שעמו מתמודדות חברות התעופה. המלחמה עצמה יוצרת שיבושים נוספים. חלק מנתיבי הטיסה מעל המזרח התיכון נסגרו או הפכו למסוכנים יותר, דבר שמאלץ מטוסים לעקוף אזורים שלמים. עקיפות כאלה מאריכות את זמן הטיסה ומגדילות עוד יותר את צריכת הדלק.

בנוסף לכך, חברות תעופה רבות נאלצו לבטל או להסיט טיסות שתוכננו לעבור באזורי הסיכון. כל ביטול כזה משמעותו אובדן הכנסות – הפסד שמצטבר במהירות כאשר מדובר בעשרות טיסות בשבוע.

עם זאת, לא כל חברות התעופה מושפעות באותה מידה. לפי הערכות של אנליסטים מבנק סיטי, חברות גדולות ומבוססות יותר מסוגלות להתמודד טוב יותר עם זעזועים במחירי הדלק. הסיבה לכך היא מבנה פיננסי יציב יותר ויכולת גידור – כלומר חוזים פיננסיים שנועדו להגן מפני עליות חדות במחירי האנרגיה.

לעומתן, חברות קטנות יותר או חברות בעלות שולי רווח נמוכים עלולות להיפגע בצורה משמעותית יותר. כאשר חלק גדול מההכנסות שלהן מופנה לרכישת דלק, כל עלייה במחיר הופכת מיד לאיום על הרווחיות.

עם זאת, קיימת גם נקודת אור אחת מבחינת חברות התעופה. הביקוש לטיסות בינלאומיות עדיין נותר גבוה יחסית, במיוחד לאחר ההתאוששות הגדולה של ענף התיירות בשנים שלאחר מגפת הקורונה. ביקוש חזק כזה עשוי לאפשר לחברות לגלגל חלק מהעלויות על הנוסעים מבלי לפגוע בצורה חריפה במספר הנוסעים.

אבל עבור הציבור הרחב המשמעות ברורה למדי: אם המלחמה תימשך והמתיחות במפרץ הפרסי תחריף, מחירי הטיסות עלולים להמשיך לטפס.

הגורם המרכזי לכך הוא מיצר הורמוז – מעבר ימי צר דרכו עוברת חלק גדול מתנועת הנפט העולמית. כל איום על התנועה באזור הזה גורם מיד לזעזועים בשוק האנרגיה. גם כאשר המיצר אינו נסגר בפועל, עצם הסיכון הביטחוני מספיק כדי להעלות את מחירי הנפט.

הקשר בין נפט לטיסות הוא ישיר. כאשר מחירי הנפט עולים, דלק הסילון מתייקר. כאשר דלק הסילון מתייקר – חברות התעופה מעלות מחירים.

כך הופך עימות גיאופוליטי רחוק לכאורה לבעיה כלכלית מוחשית עבור מיליוני נוסעים ברחבי העולם.

במובן זה, תעשיית התעופה היא אחד הסמנים הראשונים להשפעתן של מלחמות על הכלכלה הגלובלית. בעוד שמדינות מנהלות קרבות ומנהיגים מחליפים הצהרות תקיפות, השוק מגיב כמעט מיד – והתגובה הזו מורגשת לעיתים קרובות דווקא במקום היומיומי ביותר: במחיר הכרטיס שהנוסע רואה כאשר הוא פותח את אתר ההזמנות.

אם המשבר יעמיק, ייתכן שהעלייה הנוכחית במחירי הטיסות תהיה רק תחילתה של תקופה חדשה עבור ענף התעופה. תקופה שבה כל טיסה תישא עמה לא רק נוסעים ומטען – אלא גם את המחיר הכלכלי של המלחמות המתנהלות הרחק מעל האופק.