ליידי גאגא חשפה מה הציל אותה בתקופה החשוכה - מומחה לבריאות הנפש מסביר

ליידי גאגא חשפה בשנה שעברה פרט מפתיע במיוחד: בזמן שצילמה את הסרט 'כוכב נולד', היא נטלה ליתיום - תרופה שנחשבת יעילה מאוד אבל גם מעוררת מחלוקת. עכשיו פסיכיאטר אמריקאי מסביר מה עומד מאחורי התרופה הזו, למה היא נחשבת לאחת המרכזיות בפסיכיאטריה - ואיזה תוסף זול במיוחד, שלא דורש מרשם, הוא מציע במקרים מסוימים.

בריאיון ל'רולינג סטון' בנובמבר סיפרה גאגא, בת 39, כי צילמה את הסרט מ-2017 "על ליתיום". מדובר במייצב מצב רוח שניתן לרוב לאנשים עם הפרעה דו-קוטבית - מצב שממנו סובלים בין שבעה לעשרה מיליון אמריקאים וכולל תנודות חדות בין מאניה לדיכאון. גאגא לא אישרה שאובחנה עם ההפרעה, אך כן שיתפה שבפברואר 2018, במהלך סיבוב ההופעות שלה, חוותה משבר פסיכוטי ואושפזה לטיפול.

"הייתי צריכה לעצור. לא יכולתי לעשות כלום… פשוט קרסתי לגמרי", סיפרה. "זה היה מפחיד מאוד. הייתה תקופה שלא חשבתי שאוכל להשתפר… אני מרגישה ברת מזל שאני בחיים". בעבר גם חשפה כי אובחנה עם פוסט-טראומה ודיכאון.

 

ליידי גגאגא חשפה בשנה שעברה איך עברה תקופה נפשית קשה

 

הצורה המוכרת של התרופה נקראת ליתיום קרבונט. מדובר בחומר שמקורו במינרל ליתיום, התגלה כבר ב-1817 ונכנס לשימוש בטיפול במאניה עוד ב-1871. ב-1970 הוא אושר בארצות הברית לטיפול באפיזודות מאניות בהפרעה דו-קוטבית. למרות שהוא נחשב "סטנדרט זהב", הוא עלול לגרום לתופעות לוואי כמו רעד בידיים, השתנה מרובה, בחילות וצמא מוגבר. במקרים נדירים יותר דווח גם על עלייה במשקל, פגיעה בבלוטת התריס, נזק לכליות ופגיעה קוגניטיבית. בנוסף, למרות שהתרופה אינה ממכרת, קיימת אפשרות למנת יתר - בטעות או בכוונה.

מנגד, ישנה גרסה אחרת בשם ליתיום אורוטאט - תוסף תזונה שאינו דורש מרשם. מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהוא עשוי לתרום לאיזון מצב רוח, תפקוד קוגניטיבי והפחתת סטרס. ד"ר ג'יימס גרינבלט, פסיכיאטר בעל הסמכה כפולה ופרופסור קליני לפסיכיאטריה באוניברסיטת טאפטס ובקולג' לרפואה גייזל של דארטמות', חוקר כבר 30 שנה ליתיום במינונים נמוכים.

לדבריו, הוא רושם ליתיום קרבונט למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית לפי הצורך, אך ממליץ על ליתיום אורוטאט במקרים של תנודות כלליות במצב הרוח, אימפולסיביות ועצבנות שאינן נחשבות להפרעה דו-קוטבית. אחד ההבדלים המרכזיים הוא המינון: ליתיום במרשם ניתן בדרך כלל במינון של 600 עד 1,800 מ"ג ביום, בעוד שתוספי ליתיום אורוטאט נמכרים לרוב במינון של 1 עד 5 מ"ג בלבד ביום.

"רוב הפסיכיאטרים יסכימו שליתיום היא אחת התרופות הטובות שיש לנו", אמר גרינבלט, "אבל יש לה תופעות לוואי, במיוחד במינונים גבוהים ולאורך זמן". לדבריו, עם ליתיום אורוטאט "אנחנו רואים מעט מאוד תופעות לוואי". עם זאת, הוא מדגיש שליתיום במינון נמוך אינו מיועד לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, ושבמקרים כאלה נדרש מרשם וייעוץ פסיכיאטרי.

 

ד"ר ג'יימס גרינבלט

 

גם המחיר משחק תפקיד. בקבוק ליתיום אורוטאט עולה בין 10 ל-30 דולר ואינו דורש מרשם. ליתיום קרבונט מחייב מרשם, והעלות משתנה לפי הביטוח. גרסת המותג ליתוביד יכולה להגיע לכ-800 דולר ל-60 כדורים ללא ביטוח, בעוד שגרסאות גנריות נעות סביב 50 עד 200 דולר לחודש ללא ביטוח, ו-20 עד 30 דולר עם ביטוח.

מעבר לכך, מחקרים מצביעים על יתרונות אפשריים נוספים למינונים נמוכים של ליתיום. סקירה מ-2021 שכללה כ-2,700 אזורים וכ-113 מיליון בני אדם מצאה קשר בין רמות גבוהות יותר של ליתיום במי שתייה לבין שיעורי התאבדות ואשפוזים פסיכיאטריים נמוכים יותר. בנוסף, מחקר מ-2025 של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחן את השפעת ליתיום אורוטאט על מחלת אלצהיימר, שממנה סובלים כ-7 מיליון אמריקאים. בניסויים בעכברים נמצא כי הטיפול סייע למנוע נזק לתאי מוח ואף לשקם זיכרון.

גרינבלט ממליץ למי שמתעניין בליתיום אורוטאט להיצמד למינון של 1 עד 5 מ"ג ביום, ולהתייעץ עם איש מקצוע לפני שמתחילים – גם כשמדובר בתוסף תזונה. לדבריו, "זה מינרל יוצא דופן, ואנחנו רק מתחילים להבין עד כמה הוא משפיע על המוח".