
הנתונים מגיעים מסקר מקיף של מרכז ווסט הלת'–גאלופ, שפורסם ביום חמישי. הסקר, שכלל קרוב ל-20 אלף מבוגרים מכל חמישים המדינות וממחוז קולומביה, נערך בין יוני לאוגוסט 2025 ומשרטט תמונה מטרידה של מערכת בריאות שהולכת ומכבידה על האזרחים.
הנתון החריף ביותר מתגלה בקרב מי שאינם מחזיקים בביטוח בריאות. בקבוצה זו, 62 אחוזים מהנשאלים דיווחו כי ויתרו על הוצאות בסיסיות כדי לשלם על טיפול רפואי. בתוך אותה קבוצה, 32 אחוזים סיפרו כי נאלצו ללוות כסף כדי לממן טיפול, ו-24 אחוזים הודו כי הפחיתו מינוני תרופות או פרשו אותן על פני זמן ארוך יותר מההמלצה הרפואית — פשוט מפני שלא יכלו להרשות לעצמם את העלות.

הנתון החריף ביותר מתגלה בקרב מי שאינם מחזיקים בביטוח בריאות. בקבוצה זו, 62 אחוזים מהנשאלים דיווחו כי ויתרו על הוצאות בסיסיות כדי לשלם על טיפול רפואי. בתוך אותה קבוצה, 32 אחוזים סיפרו כי נאלצו ללוות כסף כדי לממן טיפול, ו-24 אחוזים הודו כי הפחיתו מינוני תרופות או פרשו אותן על פני זמן ארוך יותר מההמלצה הרפואית — פשוט מפני שלא יכלו להרשות לעצמם את העלות.
אך גם ביטוח בריאות אינו מבטיח הגנה מלאה. כמעט שלושה מכל עשרה אמריקאים בעלי ביטוח פרטי דיווחו כי נאלצו לבצע קיצוץ משמעותי בהוצאותיהם כדי לכסות עלויות רפואיות. זאת בשנה שבה פרמיות הביטוח המשיכו לעלות, וההוצאות הישירות של המבוטחים — התשלומים שהם נדרשים לשלם בנוסף לכיסוי הביטוחי — טיפסו גם הן. חלק מהעלייה מיוחס לפקיעת הסובסידיות שניתנו בתקופת מגפת הקורונה במסגרת חוק הגנת החולה וטיפול בר־השגה.
מחקר נוסף שפורסם לצד הסקר הרחב מצביע על השלכות עמוקות עוד יותר. במחקר, שכלל יותר מחמשת אלפים מבוגרים אמריקאים, התברר כי עלויות הבריאות אינן משפיעות רק על התקציב החודשי — אלא גם על החלטות חיים משמעותיות.
כמעט תשעה אחוזים מהנשאלים דיווחו כי דחו את פרישתם לגמלאות בשל חשש מהוצאות רפואיות. שיעור זה עשוי להיראות קטן, אך כאשר משליכים אותו על אוכלוסיית המבוגרים בארצות הברית — מדובר ביותר מעשרים מיליון בני אדם שנשארו בשוק העבודה לא מפני שבחרו בכך, אלא מפני שחששו לאבד את הכיסוי הרפואי שלהם.
מספר גדול עוד יותר של משתתפים בסקר אמר כי נמנע משינוי מקום עבודה מחשש לאבד זמנית את הביטוח הרפואי. עבור רבים מהם, החלטות חיים מרכזיות — רכישת בית, חופשה משפחתית, ואפילו הרחבת המשפחה — נדחו בשל עלויות הבריאות.
טימותי לאש, נשיא מרכז המדיניות של ווסט הלת', מזהיר כי המשבר חורג בהרבה משאלת הכסף. לדבריו, הנתונים מצביעים על עלייה בשיעורי מחלות מטבוליות, בדיכאון ובחרדה. החברה האמריקאית, הוא אומר, אינה נעשית בריאה יותר — אלא חולה יותר, ובמקביל עלויות הטיפול ממשיכות לטפס.
המציאות הזו יוצרת מעגל בעייתי: אנשים שמוותרים על בדיקות, תרופות או ביקורים אצל רופא בגלל המחיר מגיעים בסופו של דבר לטיפול במצב חמור יותר. הטיפול במחלות מתקדמות יקר בהרבה, והעלויות הללו מתגלגלות בחזרה לפרמיות הביטוח ולמחירי הטיפול — וכך מחמיר הלחץ הכלכלי על הציבור.
מאחורי האחוזים והגרפים מסתתרים סיפורים אישיים רבים. משפחות שמפחיתות חימום בחורף כדי לשלם על טיפולים רפואיים. עובדים שמוותרים על הזדמנויות מקצועיות מחשש לפער בביטוח הבריאות. קשישים שמותחים את תרופותיהם על פני ימים נוספים כדי לחסוך.
המציאות הזו חריפה במיוחד לנוכח העובדה שארצות הברית מוציאה יותר כסף לנפש על שירותי בריאות מכל מדינה מפותחת אחרת. למרות זאת, מדדי הבריאות במדינה — תוחלת חיים, שיעורי תחלואה ומחלות כרוניות — נמוכים לעיתים בהשוואה למדינות שמוציאות פחות.
הפער הזה בין היקף ההשקעה לתוצאות הבריאותיות אינו תעלומה כלכלית בלבד. עבור מבקרים רבים של המערכת, הוא משקף מדיניות שמייצרת רווחים גדולים לחברות ביטוח ולתעשיית התרופות, בעוד שהמטופלים עצמם נושאים בחלק גדל והולך מהעלות.
הסקר מתפרסם בזמן שהקונגרס האמריקאי דן בעתידו של חוק הגנת החולה וטיפול בר־השגה ובתקציבי הבריאות הפדרליים. במקביל, הלחצים התקציביים שנוצרים מהוצאות ביטחון גדלות עלולים לצמצם עוד יותר את המרחב להשקעה בתחומים חברתיים.
עבור עשרות מיליוני אמריקאים, הנתונים הללו אינם רק סטטיסטיקה. הם תיאור מדויק של מציאות יומיומית: מערכת בריאות מהיקרות בעולם — שאינה מבטיחה בריאות.