
זו אינה תחושת פחד מוגזמת. זו המציאות שנוצרה לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
דו"ח חדש של ארגון "טיץ' קואלישן", הפועל תחת האיחוד האורתודוקסי של יהדות ארצות הברית, מציג לראשונה את היקף העלויות. לפי הנתונים, הוצאות האבטחה של בתי ספר יהודיים ושל ישיבות ברחבי ארצות הברית זינקו מאז אותה מתקפה ב-124 אחוזים. לשם השוואה, שאר הוצאות התפעול של בתי הספר — משכורות, ספרי לימוד וחשמל — עלו באותה תקופה ב-19 אחוזים בלבד.
הדו"ח בחן 63 בתי ספר יהודיים, המייצגים כעשרה אחוזים מתלמידי החינוך היהודי היומי בארצות הברית. הנתון הבולט ביותר בו הוא העלות השנתית הממוצעת לאבטחה.

בעבר הוצב בכניסה שומר אחד בלבד. כיום מוצבים שני שומרים, נוספו מצלמות אבטחה, מערכת כריזה, פנסי חירום, מכשירי קשר ושערי חניה חדשים הנפתחים רק באמצעות כרטיס זיהוי ביומטרי.
לפני מתקפת 7 באוקטובר הוציא בית ספר יהודי ממוצע כ-180 אלף דולר בשנה על אבטחה. בשנת הלימודים 2024–2025 הסכום קפץ לכ-400 אלף דולר בשנה — יותר מהכפלה בתוך זמן קצר.
כאשר מחשבים את העלות לפי תלמיד, הפער נעשה בולט עוד יותר. בתי ספר יהודיים מוציאים כיום כ-1,000 דולר לתלמיד בשנה על אבטחה בלבד. במערכת החינוך הציבורית בארצות הברית, ההוצאה הממוצעת עומדת על כ-250 דולר לתלמיד. במילים אחרות: שמירה על תלמיד יהודי עולה לקהילה שלו פי ארבעה.
גבריאל אהרונסון, מנהל מדיניות ומחקר בארגון "טיץ' קואלישן", תיאר את הנתונים כ"מדהימים" והזהיר כי מדובר בנטל כלכלי כבד על מוסדות החינוך ועל הקהילות שמממנות אותם.
מאחורי המספרים עומדים שינויים יומיומיים במציאות של בתי הספר. עדי רוזנפלד, מנהלת "ווסטצ'סטר תורה אקדמי" בעיר ניו רושל שבמדינת ניו יורק, מתארת כיצד השתנתה סביבת הלימודים במוסד שלה.
בעבר הוצב בכניסה שומר אחד בלבד. כיום מוצבים שני שומרים, נוספו מצלמות אבטחה, מערכת כריזה, פנסי חירום, מכשירי קשר ושערי חניה חדשים הנפתחים רק באמצעות כרטיס זיהוי ביומטרי.
לדבריה, כל תוספת אבטחה מחייבת גם העלאה בתשלומי ההורים. "אנחנו מקבלים סיוע מסוים מהממשלה," אמרה, "אבל הוא רחוק מלכסות את כל ההוצאות."
המציאות הזאת בולטת במיוחד ב"אדולף שרייבר היברו אקדמי" שבמחוז רוקלנד, צפונית לעיר ניו יורק. מנהל בית הספר, דייוויד קצנלסון, מציין כי מדובר באחד המבנים הבודדים באזור שמניפים דגל ישראל — עובדה שלדבריו הופכת את המקום למטרה ברורה.
החשש אינו תאורטי. במרחק כמה רחובות בלבד מבית הספר נמצא בית הכנסת שבו התרחש בשנת 2019 פיגוע דקירה במהלך חג החנוכה, שבו נפצעו חמישה בני אדם ואחד מהם, רב בן 72, מת מפצעיו.
מאז האירוע השתנתה לחלוטין גם שגרת הכניסה לבית הספר. מבקרים אינם מגיעים עוד ישירות אל הדלת. שומר פוגש כל אורח מחוץ למבנה ובודק אותו לפני שהוא מתקרב לבניין.
עלות כלל שדרוגי האבטחה במקום עברה את מיליון הדולר. חלק ניכר מהסכום מומן באמצעות מענקים פדרליים ומדינתיים.
פול ברנשטיין, מנכ"ל ארגון "פריזמה", רשת המאגדת בתי ספר וישיבות יהודיות בצפון אמריקה, מתאר לחץ תקציבי הולך וגובר.
לדבריו, מנהלי בתי הספר נאלצים לבחור בין השקעה בביטחון לבין השקעה בתוכניות לימוד ובשיפור החינוך עצמו. "הקהילות מגייסות תרומות, אבל הכסף אינו אינסופי," הוא אומר.
ברנשטיין מדגיש גם את האתגר הפסיכולוגי: ליצור סביבת לימודים בטוחה — אך כזו שאינה מרגישה כמו מבצר צבאי. "צריך להגן על הילדים," אמר, "אבל גם לוודא שהם מרגישים רצויים ושבית הספר נשאר מקום שמח."
הנתונים הללו אינם רק עניין תקציבי. הם גם מדד ללחץ החברתי שבו פועלות הקהילות היהודיות בארצות הברית.
כאשר מערכת חינוך של קהילה נאלצת להכפיל בתוך זמן קצר את הוצאות האבטחה שלה — ולשלם פי ארבעה מהממוצע הארצי — מדובר לא רק במספרים אלא במציאות של איום מוחשי.
דו"ח "טיץ' קואלישן" נועד גם להשפיע על קובעי המדיניות בוושינגטון ובמדינות השונות. הארגון מבקש להגדיל את המימון הציבורי להגנת מוסדות יהודיים, בטענה שמוסדות חינוך של מיעוט דתי הפכו למעשה לקו החזית במאבק נגד אנטישמיות.
בינתיים, בתי הספר משלמים את המחיר. מאות אלפי דולרים בשנה עוברים לחברות אבטחה ולשומרים חמושים — והילדים לומדים מאחורי חלונות שתוכננו לעמוד בפני ירי.