החוקרים הופתעו לגלות: תופעת לוואי בלתי צפויה של זריקות ההרזיה

זריקות ההרזיה ממשפחת GLP-1 הפכו לטרנד ענק - הן עוזרות למיליוני אמריקאים לרדת במשקל וגם מפחיתות סיכון להתקף לב ושבץ בכ-20 אחוז. אבל בזמן שהביקוש מזנק, רופאים מדווחים על יותר מטופלים שמגיעים למיון עם הקאות קשות, התייבשות וסיבוכים בכיס המרה ובלבלב. עכשיו מחקר חדש מעלה אפשרות לתופעת לוואי נוספת: שיעול כרוני.

שיעול כרוני הוא כזה שנמשך יותר משמונה שבועות. הוא עלול להיות מתיש, לגרום לכאבים חדים בחזה ולהשפיע על התפקוד היומיומי. לפי ההערכות, בין 8 ל-10 אחוז מהמבוגרים סובלים ממנו, והוא יכול להיגרם מאסתמה, עישון וגם מתרופות מסוימות.

 

תרופות הרזיה מסוג אוזמפיק עשויות לגרום לשיעול כרוני

 

המחקר, שנערך בבית הספר לרפואה קק באוניברסיטת דרום קליפורניה, בדק נתונים של יותר משני מיליון חולי סוכרת סוג 2. מתוך אלה, 427,555 טופלו בתרופות ממשפחת GLP-1 והושוו לכ-1.6 מיליון שקיבלו תרופות אחרות. התוצאה: המשתמשים ב-GLP-1 היו בסיכון גבוה ב-12 עד 25 אחוז לפתח שיעול מתמשך.

הקשר היה חזק במיוחד אצל מטופלים שלא אובחנו בעבר עם רפלוקס קיבתי-ושטי - מצב שידוע כגורם לשיעול כרוני. החוקרים הופתעו מהממצא, ואף חזרו על הבדיקה לאחר שהוציאו מהמדגם את מי שסבלו מרפלוקס. עם זאת, לא רק שהקשר לא נעלם - הוא אף התחזק.

אחת ההשערות היא שהתרופות, שמאטות את התרוקנות הקיבה כדי להגביר תחושת שובע, מאפשרות לתוכן הקיבה לעלות גבוה יותר ולגרות את אזור הגרון - גם בלי צרבת מורגשת. אפשרות נוספת היא השפעה על עצב הוואגוס, שמעורב ברפלקס השיעול, מאחר שקולטני GLP-1 נמצאים גם ברקמות בגרון ובריאות.

ובכל זאת, המומחים מדגישים שהמחקר לא מוכיח סיבה ותוצאה. לדבריהם, מדובר בקשר סטטיסטי שדורש בדיקה נוספת. ברוב המקרים אין המלצה להפסיק את הטיפול מיד, אבל אם מתפתח שיעול ממושך - במיוחד עם קוצר נשימה, קושי בנשימה או חום - חשוב לפנות לרופא ולהתייעץ.