טראמפ קרא לבנות בריתו לשמור על מיצר הורמוז — ונענה בשתיקה רועמת

ביום שבת, בין סבב גולף לעצרת תומכים במדינת קנטקי, פרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודעה שנועדה להישמע כמו קריאה למאמץ בינלאומי. טראמפ פנה לסין, צרפת, יפן, דרום קוריאה, בריטניה ומדינות נוספות וביקש מהן לשגר ספינות מלחמה למיצר הורמוז, במטרה להבטיח את פתיחת נתיב הנפט החשוב ביותר בעולם. "זה תמיד היה צריך להיות מאמץ משותף," כתב.

אלא שיממה חלפה — ואף מדינה לא התחייבה להצטרף.

 

התגובה הבינלאומית המאופקת הזו מתרחשת בזמן שאיראן ממשיכה להפעיל לחץ על נתיב השיט האסטרטגי. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר בריאיון לרשת הטלוויזיה האמריקנית סי־בי־אס כי המיצר אינו סגור לחלוטין — אך המעבר בו תלוי בהחלטות הצבא האיראני.

 

בריטניה הודיעה כי ראש הממשלה קיר סטארמר שוחח עם טראמפ על חשיבות שמירת המיצר פתוח, אך לא הבטיחה לשלוח כוחות ימיים. סין הסתפקה בהודעה כללית כי "כל הצדדים נושאים באחריות להבטיח אספקת אנרגיה יציבה", ניסוח דיפלומטי שאינו כולל התחייבות מעשית. דרום קוריאה מסרה כי היא "בוחנת את המצב", ואילו צרפת הבהירה כי כל יוזמה בינלאומית לאבטחת השיט תתאפשר רק כאשר הלחימה באזור תדעך.

גרמניה, שלא הוזכרה בפניית טראמפ, הייתה אף ישירה יותר. גורמים בברלין אמרו כי מדינתם אינה מתכוונת להפוך לחלק פעיל מהעימות.

התגובה הבינלאומית המאופקת הזו מתרחשת בזמן שאיראן ממשיכה להפעיל לחץ על נתיב השיט האסטרטגי. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר בריאיון לרשת הטלוויזיה האמריקנית סי־בי־אס כי המיצר אינו סגור לחלוטין — אך המעבר בו תלוי בהחלטות הצבא האיראני.

לדבריו, מספר מדינות כבר פנו לטהרן בבקשה לאפשר מעבר בטוח לספינותיהן, וחלקן אף קיבלו אישור לכך. המסר האיראני ברור: המעבר אפשרי, אך לא בהכרח למדינות המזוהות עם ארצות הברית.

עראקצ'י הוסיף כי איראן אינה רואה סיבה לפתוח בדיונים עם ארצות הברית על סיום המלחמה. הוא הזכיר כי המתקפה האמריקנית־ישראלית על מתקני איראן החלה ב־28 בפברואר, בעיצומם של מגעים עקיפים בין וושינגטון לטהרן על תוכנית הגרעין.

במקביל להתקוטטות הדיפלומטית, הלחימה עצמה נמשכת ואף מתרחבת. מדינות המפרץ — ערב הסעודית, כווית ובחריין — דיווחו ביום ראשון על מתקפות נוספות של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מצד איראן. זאת יממה בלבד לאחר שטהרן קראה לפינוי שלושה נמלים מרכזיים באיחוד האמירויות.

טהרן האשימה את ארצות הברית כי מתקפות על מתקני הנפט באי חארג, מרכז תעשיית האנרגיה האיראנית, בוצעו משטח איחוד האמירויות. בתגובה איימה איראן לפגוע בתשתיות נפט, כלכלה ואנרגיה של מדינות שיסייעו לתקיפות נגדה.

בינתיים המחיר האנושי של המלחמה ממשיך לעלות. לפי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, יותר מ־1,300 בני אדם נהרגו באיראן מאז פרוץ העימות. משרד הבריאות האיראני מסר כי בין ההרוגים נמנים גם מאות נשים וילדים.

בישראל נהרגו עד כה שנים־עשר אזרחים מירי טילים איראניים. בלבנון, שם פועל ארגון חיזבאללה לצד איראן, נהרגו לפחות 820 בני אדם. יותר מ־800 אלף תושבים במדינה — כמעט אחד מכל שבעה — נעקרו מבתיהם. לאורך חוף הים של ביירות הוקמו מחנות אוהלים צפופים עבור אלפי משפחות שנמלטו מן הקרבות.

גם ארצות הברית עצמה שילמה מחיר. לפחות שלושה־עשר חיילים אמריקנים נהרגו מאז תחילת הלחימה, שישה מהם בהתרסקות מטוס בעיראק.

על רקע הסלמה זו נכנסו גם שוקי האנרגיה למצב של חוסר יציבות. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הודיעה כי מדינות החברות בה יפתחו מאגרי חירום של נפט בהיקף של כ־412 מיליון חביות — הכמות הגדולה ביותר ששוחררה אי פעם לשוק העולמי.

מדינות אסיה צפויות להתחיל לשחרר נפט מהמאגרים מיד, ואילו אירופה וארצות הברית מתכננות מהלך דומה בהמשך החודש. עם זאת, מדובר בפתרון זמני בלבד. כל עוד מיצר הורמוז אינו פתוח לשיט מערבי באופן מלא, הלחץ על מחירי הנפט צפוי להימשך.

האירוע כולו חושף פער בין עוצמה צבאית לבין השפעה מדינית. לארצות הברית יש את הצי החזק בעולם, אך הקריאה שלה להקמת כוח בינלאומי לאבטחת אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם נענתה עד כה בעיקר בדיפלומטיה זהירה ובשתיקה.

במציאות הזו, שתיקתן של בירות העולם אינה רק תגובה למדיניות אמריקנית — אלא גם סימן לשינוי עמוק במאזן הכוחות הבינלאומי.