
התמונות לא היו אמיתיות — אך הפנים, לטענתה, היו שלה.
על פי התביעה, אדם שנעצר בדצמבר האחרון אסף תמונות וסרטונים של יותר מ-18 נערות, רבות מהן תלמידות באותו בית ספר במדינת טנסי. חלק מן התמונות נלקחו מחשבונות רשתות חברתיות וממקורות בית-ספריים, ובהמשך עובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית כך שיציגו את הנערות בעירום.

על פי התביעה, אדם שנעצר בדצמבר האחרון אסף תמונות וסרטונים של יותר מ-18 נערות, רבות מהן תלמידות באותו בית ספר במדינת טנסי. חלק מן התמונות נלקחו מחשבונות רשתות חברתיות וממקורות בית-ספריים, ובהמשך עובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית כך שיציגו את הנערות בעירום.
התביעה טוענת כי העיבוד בוצע באמצעות הצ'אטבוט "גרוק", שפיתחה חברת הבינה המלאכותית אקס-איי-איי, החברה שבבעלות היזם אילון מאסק. לאחר יצירת התמונות, הן הופצו בפלטפורמות כמו דיסקורד וטלגרם ואף הוחלפו בין משתמשים כחלק מסחר בחומרים פוגעניים של קטינים.
אחת התמונות, לפי כתב התביעה, נוצרה מצילום של אחת הנערות באירוע בית-ספרי בשנת 2025. תמונה אחרת התבססה על צילום מספר המחזור של בית הספר. שתיהן עובדו לאחר מכן לדימויים מיניים באמצעות הבינה המלאכותית.
עורכת הדין ונסה בהר-ג'ונס, המייצגת את התובעות, טוענת כי הכלים שהשיקה החברה הפכו את הפגיעה לאפשרית מלכתחילה. לדבריה, "החומרים הללו לא היו יכולים להיווצר ללא הכלי שחברת אקס-איי-איי שחררה לציבור".
חוקרים שבחנו את פעילות הכלי מצאו כי יכולות העריכה שלו שימשו ליצירת מיליוני דימויים מיניים של אנשים אמיתיים. בתוך המספר הזה נמצאו גם עשרות אלפי תמונות שנראות כמציגות קטינים.
בעקבות הפרשה פתחו רשויות שונות בחקירות, ובהן התובע הכללי של מדינת קליפורניה, הנציבות האירופית ורגולטור התקשורת של בריטניה.
חברת אקס-איי-איי הודיעה מוקדם יותר השנה כי הגבילה חלק מיכולות העריכה של הכלי במספר מדינות, ואף צמצמה את הגישה לתכונות מסוימות. עם זאת, לטענת התובעים, הצעדים הגיעו לאחר שכבר הופצו חומרים רבים ברשת.
אילון מאסק כתב בעבר ברשת החברתית אקס כי אינו מודע למקרים שבהם גרוק יצר תמונות עירום של קטינים. לדבריו, המערכת אמורה לסרב לבקשות בלתי חוקיות, ואם מתגלים כשלים — החברה מתקנת אותם.
אך התביעה מציגה תמונה שונה: לטענת התובעים, הכלי עצמו מאפשר יצירת דימויים מיניים של אנשים אמיתיים, ולכן הסיכון לפגיעה בקטינים היה צפוי מראש.
עבור הנערות המעורבות בפרשה, ההשלכות אינן מסתיימות במישור המשפטי. עורכי הדין המייצגים אותן מדגישים כי כאשר תמונות מסוג זה מופצות ברשת, הן עלולות להמשיך להופיע במשך שנים.
לפי התביעה, הנפגעות עשויות לקבל בעתיד הודעות חוזרות מן המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים — התרעות על כך שקבצים פוגעניים הקשורים אליהן נמצאו שוב ברשת.
הפרשה מציבה כעת שאלה רחבה יותר בפני תעשיית הבינה המלאכותית: מהי האחריות של חברות טכנולוגיה כאשר כלים שהן מפתחות יכולים לשמש לפגיעה חמורה בבני אדם — ובמיוחד בילדים.