ישראל בטופ טן, ארה"ב הרחק מאחור: מדד האושר העולמי נחשף

למרות המלחמה הקשה שנמשכת בחזיתות רבות, חוסר הוודאות והטראומה הלאומית, ישראל מצליחה לשמור על מקומה בצמרת מדד האושר העולמי. בדוח שהתפרסם ביום חמישי דורגה ישראל במקום השמיני בעולם, בדיוק כפי שדורגה בשנה שעברה. הממצאים משקפים שביעות רצון כללית מהחברה ומהחיים, אך במקביל מצביעים על עלייה חדה ברמות המצוקה והמחיר הפסיכולוגי הכבד של הסכסוך המתמשך, שמתבטא בזינוק במדדי העצב והדאגה.

בעוד שישראל שומרת על יציבות בעשירייה הראשונה, ארצות הברית נמצאת הרחק מאחור ודורגה השנה במקום ה-23. למרות שמדובר בעלייה קלה לעומת המקום ה-24 שבו דורגה אשתקד, ארה"ב עדיין רחוקה מאוד מהימים שבהם דורגה בטופ 10, וזו השנה השנייה ברציפות שהיא נותרת מחוץ לצמרת הגבוהה.

ובכלל, מדובר במגמה בולטת בקרב המדינות דוברות האנגלית, שכן זו השנה השנייה ברציפות שאף אחת מהן - כולל קנדה (מקום 25), בריטניה (מקום 29), ניו זילנד (מקום 11), אירלנד (13) ואוסטרליה (15) - לא הצליחה להתברג בטופ 10. לשם ההשוואה, מדינות כמו איחוד האמירויות (מקום 21) וערב הסעודית (מקום 22) עקפו את ארה"ב בדירוג הנוכחי.

 

ישראל ממשיכה לשמור על מקומה בטופ טן העולמי במדד האושר 

 

הנתון המטלטל ביותר בדו"ח נוגע למה שהחוקרים מגדירים כ"משבר אושר" בקרב צעירים בארצות הברית ובמדינות מערביות נוספות. רמת האושר של בני ה-25 ומטה בארה"ב התרסקה למקום ה-60 בעולם, ירידה של נקודה שלמה בסולם הדירוג במהלך העשור האחרון. החוקר ג'ון הליוול מציין כי אחד הגורמים המרכזיים לצניחה הזו בארה"ב הוא היקף ואופי השימוש ברשתות חברתיות ובגיימינג, שמוביל לבדידות ולירידה ברווחה הנפשית.

בניגוד מוחלט לארה"ב, הדור הצעיר בישראל נחשב למאושר במיוחד ודורג במקום השלישי בעולם. בדיווח ב'טיימס אוף ישראל', החוקרת ענת פנתי מאוניברסיטת בר-אילן מסבירה כי הצעירים הישראלים נחשבים למקורקעים ובוגרים יותר בשל השירות הצבאי. בעוד שבני גילם בעולם עסוקים בלימודים ובבילויים, הישראלים מקבלים החלטות גורליות בגיל צעיר. פנתי מוסיפה כי רמת התמיכה החברתית וחברויות האמת בישראל הן חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי שמגן על הצעירים ויוצר חוסן נפשי.

הדירוג העולמי מתבסס על שקלול של שישה פרמטרים: יציבות כלכלית על פי תמ"ג לנפש, תוחלת חיים בריאה, תמיכה חברתית, נדיבות, חופש אישי ותפיסת שחיתות. בפינלנד, המדורגת ראשונה זו השנה התשיעית ברציפות, החוקרים מדגישים את תרבות השיתוף והאמון ההדדי - כמו הציפייה שארנק אבוד יוחזר לבעליו עם כל הכסף בתוכו. בישראל, לעומת זאת, החוסן נובע מהקשרים הקהילתיים והאמונה, אם כי האמון במוסדות המדינה נמצא בשחיקה וישראל דורגה רק במקום ה-107 במדד תפיסת השחיתות.

למרות המקום המכובד של ישראל, הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים תמונה מורכבת: בעוד ש-91.1% מהישראלים מעידים על שביעות רצון מהחיים, נרשם זינוק בשיעור המדווחים על דיכאון (מ-25.5% ל-33.9%) ועל רמות לחץ גבוהות (מ-58.2% ל-67.9%). פנתי מדגישה כי הדירוג הגבוה לא מבטל את המשבר הרגשי, אלא מראה שהישראלים מעריכים את חייהם כטובים גם בעיצומו של משבר, אך מזהירה כי החוסן אינו נצחי ודורש חיזוק של שירותי בריאות הנפש.

בשאר העולם, המדינות הנורדיות ממשיכות לשלוט בטבלה. אחרי פינלנד ניצבות איסלנד ודנמרק במקומות השני והשלישי, וקוסטה ריקה רשמה הישג היסטורי כשהגיעה למקום הרביעי - הדירוג הגבוה ביותר אי פעם למדינה מאמריקה הלטינית. בתחתית הרשימה נמצאות המדינות שסובלות מעימותים קשים, ובראשן אפגניסטן שדורגה במקום האחרון (147), כשלפניה סיירה לאון, מלאווי וזימבבואה. הדו"ח מסכם כי היכולת לשתף פעולה מול מצבי קיצון היא המפתח לאושר בעולם המודרני.

אלו הן 10 המדינות הראשונות ברשימה:

(1) פינלנד
(2) איסלנד
(3) דנמרק
(4) קוסטה ריקה
(5) שבדיה
(6) נורבגיה
(7) הולנד
(8) ישראל
(9) לוקסמבורג
(10) שוויץ