ניוסום חוזר בו – אבל לאן בדיוק? מושל קליפורניה מבין שבמירוץ לנשיאות הוא זקוק לקהל הבוחרים היהודי

כאשר מושל קליפורניה גאווין ניוסום השתמש בתחילת מרץ במונח "אפרטהייד" בהקשר לישראל, הוא לא רק עורר סערה — הוא סימן שינוי בטון. עבור רבים בקהילה היהודית ובקרב תומכי ישראל במפלגה הדמוקרטית, זו הייתה חציית קו.

שלושה שבועות לאחר מכן, בראיון לאתר פוליטיקו, ניסה ניוסום לסגת. "אני מתחרט על כך," אמר — אך מיד הבהיר שהחרטה מוגבלת. לדבריו, ההתבטאות לא התייחסה לישראל כפי שהיא כיום, אלא לתרחיש עתידי אפשרי של סיפוח מלא ביהודה ושומרון.

במילים אחרות, ניוסום לא ביטל את השימוש במונח — אלא רק דחה אותו.

 

"אני מתחרט על כך," אמר ניוסום — אך מיד הבהיר שהחרטה מוגבלת. לדבריו, ההתבטאות לא התייחסה לישראל כפי שהיא כיום, אלא לתרחיש עתידי אפשרי של סיפוח מלא ביהודה ושומרון.

 

ההתבטאות המקורית נאמרה בפודקאסט פוליטי פופולרי, שם ציטט מאמר של העיתונאי תומאס פרידמן מעיתון הניו יורק טיימס, שהזהיר מפני כיוון מדיני שעלול, לדבריו, להוביל למציאות של אפרטהייד. אך הבחירה של ניוסום לאמץ את המונח, גם אם בהסתייגות, הפכה מיד לנושא פוליטי טעון.

התגובה הייתה מהירה. גורמים יהודיים במפלגה הדמוקרטית — שרבים מהם ראו בניוסום מועמד טבעי לנשיאות בעתיד — דרשו הבהרות. אך אלו הגיעו באיחור, וגם אז לא סיפקו תשובה חד־משמעית.

הרגע המשמעותי ביותר בראיון הגיע כאשר ניוסום נשאל ישירות האם הוא ציוני. הוא נמנע מלהשיב בחיוב. במקום זאת אמר כי הוא "מעריץ את מדינת ישראל" ותומך בקיומה — אך הביע התנגדות חריפה למדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בכל הנוגע להתנגדות לפתרון שתי המדינות וליחס כלפי הימין הפוליטי בישראל.

הבחירה הזו — לתמוך בישראל אך להימנע מהזדהות עם המונח "ציונות" — אינה מקרית. היא משקפת מגמה רחבה יותר בתוך המפלגה הדמוקרטית, שבה תמיכה עקרונית בישראל הולכת יד ביד עם ביקורת גוברת על ממשלתה, ולעיתים גם עם ריחוק מהשפה המסורתית של התמיכה בה.

עבור חלק מהבוחרים היהודים, ובעיקר אלה שמגדירים עצמם ציונים, מדובר בסימן מדאיג. מבחינתם, ציונות אינה עמדה פוליטית אלא זיקה בסיסית לקיומה של מדינת ישראל. הימנעות מהגדרה זו נתפסת לא כהבדל סמנטי — אלא כהצהרה.

ניוסום, מצדו, פועל בזירה מורכבת. מצד אחד, הוא זקוק לתמיכה של קהלים יהודיים ותיקים בתוך המפלגה. מצד שני, הוא פונה לדור צעיר ופרוגרסיבי יותר, שמבקש לשמוע ביקורת חריפה על מדיניות ישראל ועל הנהגתה.

כך נוצר איזון עדין: תמיכה במדינה, ביקורת על ממשלתה, והימנעות ממונחים שמזוהים עם מחנה אחד בלבד.

המשמעות הפוליטית רחבה יותר מהמקרה עצמו. ניוסום אינו רק מושל מדינה גדולה — הוא נתפס כאחד המועמדים הבולטים לנשיאות בשנת 2028. עמדותיו כלפי ישראל משמשות, במידה רבה, אינדיקציה לכיוון שאליו נעה המפלגה הדמוקרטית.

במציאות הזו, גם חרטה אינה בהכרח נסיגה מלאה. היא עשויה להיות תיקון טקטי — כזה שמרכך את הנזק, אך משאיר את הדלת פתוחה להמשך שינוי.

ניוסום אמר שהוא מתחרט. אך בין המילים, ברור שהעמדה עצמה עדיין בתנועה.