בן 14 מתמודד על כס המושל של ורמונט — והמבוגרים לא יודעים אם לצחוק או לדאוג

בוושינגטון מתווכחים על תקציבים ומלחמות, בקליפורניה על דיור וזכויות — ובמונטפליה, בירת ורמונט, נער בן 14 בונה קמפיין למשרת המושל. דין רוי, תלמיד כיתה ט' בתיכון סטואו, הפך לראשון בתולדות המדינה שמופיע על פתק ההצבעה הכללי כמועמד מתחת לגיל 18.

רוי אינו מסתיר את גבולות השאיפה שלו. "אני לא בהכרח מצפה לנצח", אמר, "אבל אני כן מצפה להתחיל תנועה — לגרום לצעירים נוספים להאמין שגם להם יש מקום להשפיע".

רוי אינו מסתיר את גבולות השאיפה שלו. "אני לא בהכרח מצפה לנצח", אמר, "אבל אני כן מצפה להתחיל תנועה — לגרום לצעירים נוספים להאמין שגם להם יש מקום להשפיע".

הכניסה שלו לזירה הפוליטית החלה באופן כמעט מקרי. בשנה שעברה שימש כשליח פרלמנטרי בבית הנבחרים של ורמונט — תפקיד טקסי לכאורה, אך כזה שאיפשר לו להתבונן מקרוב בעבודת המחוקקים. עבורו, זו לא הייתה חוויה מרתיעה אלא להפך: "ראיתי מה קורה שם — והבנתי שאני יכול לעשות לא פחות טוב".

הדרך שלו לפתק ההצבעה עברה דרך פרצה חוקתית ייחודית: חוקת ורמונט אינה קובעת גיל מינימום למועמדות לתפקיד מושל. הדרישה היחידה היא מגורים של ארבע שנים במדינה — תנאי שרוי עומד בו כתושב מקומי. כדי לנצל זאת, הקים מפלגה עצמאית בשם "חופש ואחדות" ורשם את עצמו כמועמד מטעמה.

ברוב מדינות ארצות הברית מהלך כזה אינו אפשרי. במדינות רבות נקבע גיל מינימום ברור למועמדים, לעיתים לאחר ניסיונות דומים של צעירים להתמודד. דווקא החריגות של ורמונט היא שאפשרה את הסיטואציה יוצאת הדופן.

מי שפגש את רוי מתאר אותו כבוגר לגילו. מורהו להיסטוריה לשעבר, ג'יימס קרפנטר, כינה אותו "נשמה ותיקה" — אדם צעיר עם תפיסה מפוכחת של המציאות. "הוא משלב אופטימיות עם פרקטיות נדירה", אמר. "זה לא גימיק — הוא מתייחס לזה ברצינות מלאה".

רוי עצמו מנסה למצב את הקמפיין סביב נושאים ממשיים, ובראשם משבר הדיור — סוגיה שמעסיקה גם בוחרים מבוגרים בהרבה ממנו. לצד זאת, הוא אינו מתעלם מהשאלות הפרקטיות: כיצד ינהל מדינה במקביל ללימודיו. "אשקול לימודים מרחוק", אמר, "ואשלים את הלימודים בשעות הלילה".

המערכת הפוליטית הוותיקה מתקשה לעכל את התופעה. מושל ורמונט המכהן, פיל סקוט, הביע הערכה למעורבות אזרחית בגיל צעיר — אך גם ספק ברור לגבי היכולת לשאת באחריות כה כבדה. בלשכתו ציינו כי ניסיון חיים ומבט רחב הם רכיבים הכרחיים לתפקיד.

גם בזירה המשפטית עולות שאלות. פרופסור פיטר טיצ'אוט, מהפקולטה למשפטים של ורמונט, הצביע על פרשנות אפשרית שלפיה גיל ההצבעה — 18 — עשוי לשמש גם כרף מינימום למועמדות. עם זאת, הוא עצמו הודה כי מדובר בדיון תיאורטי, וכי הסיכוי שנער בן 14 ייבחר בפועל נמוך מאוד.

רוי, מצדו, אינו מבקש שיתייחסו אליו כתופעה חריגה בלבד. הוא שואף להשפעה ממשית — גם אם עקיפה. "אני רוצה שהפוליטיקאים הוותיקים יסתכלו עליי ויגידו: יש כאן מישהו שמערער את הסדר", אמר. "אם אצליח לגרום להם להרגיש מאוימים — הצלחתי. כי המשמעות היא שלנוער יש קול".

ייתכן שבנובמבר שמו יישאר בשולי התוצאות. אך עצם הופעתו על פתק ההצבעה כבר משנה את השיח: היא מעלה מחדש שאלות על ייצוג, ניסיון, ודור צעיר שמסרב להמתין לתורו — ובוחר להיכנס למגרש עכשיו.