מניו הייבן לדרום לבנון: הבן שעזב את אמריקה כדי ללחום — ולא חזר

יש רגעים שבהם פוסט אחד ברשתות החברתיות מצליח להכיל חיים שלמים — ואז גם לשבור אותם. מנדי כץ, חסיד חב"ד מניו הייבן שבקונטיקט, פרסם לפני שלושה שבועות תמונה עם בנו, משה יצחק, לבוש מדי צבא. תמונה של אב גאה, של בן שבחר בדרך שאינה מובנת מאליה עבור צעיר שגדל בארצות הברית.

אמש, ביום שישי, אותו אב פרסם פוסט אחר לגמרי. "זו טרגדיה שלא תתואר", כתב. "בני בן ה־22, משה יצחק, סמל בצבא ההגנה לישראל, נפל בקרב בלבנון. בני הבכור — צעיר מלא שמחת חיים והומור. הלווייתו תתקיים בישראל. ליבי מנופץ."

עבור משפחות רבות בקהילות הישראליות והיהודיות בארצות הברית — בניו יורק, בניו ג'רזי, לוס אנג'לס ושיקגו — זו בחירה שמוכרת היטב, אך גם קשה לעיכול. ילד שגדל באנגלית, עם מסלול חיים אמריקאי פתוח לפניו, בוחר לעבור למדינה אחרת — ולהיכנס לשדה הקרב.

משה יצחק הכהן כץ גדל בניו הייבן — עיר אוניברסיטאית המזוהה עם אוניברסיטת ייל ועם קהילה יהודית ותיקה. הוא גדל בבית של אמונה ושייכות, בתוך מרחב אמריקאי מובהק. אך בשלב שבו רבים מבני גילו בוחרים במסלול אקדמי, הוא קיבל החלטה אחרת: לעזוב הכול, לעלות לישראל ולהתגייס לשירות קרבי.

עבור משפחות רבות בקהילות הישראליות והיהודיות בארצות הברית — בניו יורק, בניו ג'רזי, לוס אנג'לס ושיקגו — זו בחירה שמוכרת היטב, אך גם קשה לעיכול. ילד שגדל באנגלית, עם מסלול חיים אמריקאי פתוח לפניו, בוחר לעבור למדינה אחרת — ולהיכנס לשדה הקרב.

משה יצחק לא חיפש הסברים. הוא חיפש משמעות. הוא התגייס לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים — אחת היחידות הקרביות הבולטות בצבא ההגנה לישראל — והפך ללוחם מן המניין.

שלושה שבועות בלבד מפרידים בין אותה תמונת גאווה לבין הודעת האבל. התמונה נשארה במקומה — קפואה בזמן — עדות לרגע שבו הכול עוד היה אפשרי.

הלחימה בדרום לבנון מתאפיינת בעימותים אינטנסיביים מול ארגון חיזבאללה, הכוללים ירי טילים, רחפנים וטילי נ"ט לעבר כוחות צה"ל. באותו יום שבו נפל משה יצחק, נפצעו לוחמים נוספים, בהם קצינים בדרגות שונות. עבור הציבור הרחב מדובר בנתונים — אך עבור משפחות, מדובר בעולמות שלמים שנשברים.

משה יצחק היה חלק מקהילת חב"ד — תנועה יהודית בינלאומית הפועלת בקהילות רבות ברחבי העולם. הקהילה הזו מחברת בין זהות יהודית עמוקה לבין חיים גלובליים, ולעיתים גם מובילה צעירים לבחור בישראל — לא רק כמקום מגורים, אלא כשליחות.

אך מאחורי הבחירה עומד גם מחיר כבד. אב שנשאר בארצות הברית נאלץ כעת לטוס לישראל — לא כדי לבקר, אלא כדי ללוות את בנו בדרכו האחרונה.

המלחמה המתנהלת בצפון מוסיפה רובד נוסף של מורכבות: ישראל מתמודדת במקביל עם איומים אזוריים רחבים, והעימות עם חיזבאללה גובה מחיר יומיומי. בתוך המציאות הזו, שמות הלוחמים עלולים להיטשטש — אך כל אחד מהם הוא סיפור שלם.

משה יצחק הכהן כץ לא היה נתון סטטיסטי. הוא היה צעיר שגדל בניו הייבן, בחר בישראל, ובחר להילחם עבורה.

ולקהילות הישראליות והיהודיות בארצות הברית — הסיפור הזה קרוב מדי. הוא מזכיר את הפער שבין הבית שבו גדלים הילדים לבין המקום שאליו חלקם בוחרים ללכת. פער שלא תמיד ניתן לגישור.

הלווייתו תתקיים בישראל. אביו, שנשאר בקונטיקט, יגיע כדי להיפרד.

יהי זכרו ברוך.