רוב יהודי אמריקה מתנגדים למלחמה באיראן — הנתון שמטלטל את וושינגטון

וושינגטון — כאשר ממשל טראמפ יצא למערכה נגד איראן, ההנחה הפוליטית הייתה כמעט מובנת מאליה: אם יש קהילה אחת שתתייצב מאחורי מהלך כזה, זו תהיה הקהילה היהודית בארצות הברית. מבחינת הבית הלבן, מדובר היה לכאורה במבחן פשוט — עימות מול משטר שמאיים במשך שנים על ישראל, שואף ליכולת גרעינית ומוצג כאויב מובהק של המערב. אלא שהנתונים החדשים מציירים תמונה אחרת לגמרי: לא התלכדות, אלא קרע; לא גיבוי אוטומטי, אלא ספק עמוק.

סקר חדש של המכון לבוחרים יהודים מצא כי 55% מן היהודים האמריקנים מתנגדים למלחמה נגד איראן. רק 32% הביעו תמיכה, ו־13% הגדירו את עצמם כמתלבטים. זהו נתון דרמטי לא רק משום שהוא מלמד על התנגדות למלחמה, אלא משום שהוא שובר את אחת ההנחות המושרשות ביותר בוושינגטון: שהאיום האיראני מספיק כדי לאחד את יהודי אמריקה סביב פעולה צבאית.

סקר חדש של המכון לבוחרים יהודים מצא כי 55% מן היהודים האמריקנים מתנגדים למלחמה נגד איראן. רק 32% הביעו תמיכה, ו־13% הגדירו את עצמם כמתלבטים. זהו נתון דרמטי לא רק משום שהוא מלמד על התנגדות למלחמה, אלא משום שהוא שובר את אחת ההנחות המושרשות ביותר בוושינגטון: שהאיום האיראני מספיק כדי לאחד את יהודי אמריקה סביב פעולה צבאית.

אך המספרים עצמם מספרים רק חלק מן הסיפור. כשנשאלו המשיבים להסביר את עמדתם, נחשפה קהילה שמנהלת ויכוח פנימי עמוק. 31% אמרו שהם תומכים במלחמה משום שאסור לאיראן להתקרב לנשק גרעיני. מנגד, 41% השיבו כי הם מתנגדים, משום שלדבריהם אין לצאת למלחמה בלי עילה ברורה ובלי מטרות מוגדרות. בין שני המחנות הללו נמצאת קבוצה גדולה נוספת — 23% — שהגדירה את עצמה כקרועה: יהודים שמזהים את איראן כאיום ממשי, אך אינם מאמינים שמלחמה היא הדרך הנכונה להתמודד איתו.

הנתון הזה חשוב במיוחד, מפני שהוא חושף לא רק מחלוקת פוליטית, אלא מצוקה מוסרית וזהותית. רבים מן המשיבים אינם אדישים לאיום על ישראל, ואינם מקילים ראש באיראן. להפך. דווקא משום שהם רואים את הסכנה, הם מתלבטים בשאלה אם הפתרון הצבאי עלול להמיט נזק רחב יותר — לאזור, לארצות הברית, וגם לקהילה היהודית עצמה.

הסקר חושף גם פיצול חריף לאורך קווי השבר המוכרים של החיים היהודיים בארצות הברית. בקרב יהודים אורתודוקסים נרשמה תמיכה של 83% במלחמה — נתון שמשקף הן זיקה עמוקה יותר לישראל והן קרבה פוליטית גדולה יותר למחנה השמרני. לעומת זאת, 67% מן היהודים הרפורמים ו־56% מאלה שהגדירו את עצמם כחסרי שיוך זרמי התנגדו למלחמה. גם בקרב היהודים הקונסרבטיבים נרשם רוב יחסי של מתנגדים. זה אינו רק הבדל דתי; זהו פער עמוק בתפיסת העולם: בין קהילה שרואה בעימות כזה הכרח קיומי, לבין קהילה שרואה בו סיכון מדיני, מוסרי וחברתי.

אחד הממצאים הבולטים ביותר נוגע בכלל לא לעצם המלחמה, אלא לאופן שבו התקבלה ההחלטה עליה. 73% מן הנשאלים אמרו כי טראמפ היה חייב לפנות לקונגרס ולבקש אישור לפני פתיחת המערכה. רק 22% סברו שהנשיא פעל נכון כאשר יצא לפעולה ללא אישור מפורש מן המחוקקים. הנתון הזה מלמד שגם בקרב מי שמבינים את חומרת האיום האיראני, יש התנגדות רחבה לרעיון של נשיא הפועל לבדו בעניינים של מלחמה ושלום.

זהו נתון בעל משמעות רחבה. יהודי ארצות הברית, כקבוצה פוליטית, מזוהים במשך עשרות שנים עם מחויבות עמוקה למוסדות דמוקרטיים, לאיזונים ולבלמים ולשמירה על שלטון החוק. הסקר הזה מראה כי גם כשהם ניצבים מול סוגיה ביטחונית טעונה במיוחד, רבים מהם אינם מוכנים לוותר על העיקרון של פיקוח דמוקרטי. במילים אחרות: גם מי שחוששים מאיראן אינם מוכנים להעניק לנשיא צ׳ק פתוח.

ואולם, הנתון הטעון והרגיש ביותר בסקר נוגע לשאלה אחרת, עמוקה יותר: כיצד תשפיע המלחמה על היהודים עצמם. 54% מן הנשאלים אמרו כי הם חוששים שהשותפות הצבאית בין ארצות הברית לישראל תהפוך לבעיה ארוכת טווח, שתעורר מחדש חשדות באשר למקומם של יהודים אמריקנים במדיניות החוץ האמריקנית. החשש הזה נוגע בלב אחד הפצעים ההיסטוריים הרגישים ביותר של יהדות ארצות הברית — שאלת הנאמנות הכפולה.

במשך דורות נאלצו יהודים אמריקנים להדוף האשמות שלפיהן נאמנותם נתונה לישראל יותר מאשר לארצות הברית. כעת, לפי הסקר, רבים מהם חוששים שמלחמה משותפת עם ישראל תצית מחדש בדיוק את אותו חשד ישן, מסוכן ורעיל. רק 32% מן הנשאלים ראו בשותפות הזאת יתרון, בטענה שהיא מחזקת את יעילות המבצע ומגדילה את סיכויי הצלחתו. הרוב, לעומת זאת, אינו מתווכח רק על הצורך המבצעי — אלא על המחיר החברתי והפוליטי שיהודי אמריקה עלולים לשלם.

מבחינה פוליטית, הממצאים הללו אמורים להדאיג מאוד את וושינגטון. הקהילה היהודית האמריקנית נחשבת לקהילה מעורבת פוליטית, בעלת שיעורי הצבעה גבוהים והשפעה ציבורית החורגת בהרבה מגודלה המספרי. אם אפילו בסוגיה כמו איראן אין קונצנזוס, אלא להפך — יש רוב למתנגדים — הרי שהניסיון להציג את המלחמה כמהלך שנהנה מגיבוי יהודי רחב פשוט אינו מחזיק.

בסופו של דבר, הסקר הזה אינו רק תמונת מצב על מלחמה אחת. הוא חושף את עומק השסע בתוך יהדות ארצות הברית: בין אורתודוקסים לרפורמים, בין שמרנים לליברלים, בין תמיכה בישראל לבין חרדה מן המחיר של הזדהות מוחלטת איתה. ובעיקר, הוא מבהיר אמת פוליטית אחת שהבית הלבן אולי העדיף לא לראות: גם מול איראן, גם מול איום גרעיני, גם מול שותפות צבאית עם ישראל — יהודי אמריקה אינם מדברים עוד בקול אחד.