
סשה ווטקינס, דיאטנית מוסמכת וראש תחום הבריאות בחברת מיינדפול שף, מזכירה קודם כל נקודה חשובה – כל הפירות והירקות טובים לגוף. לדבריה, רוב האנשים בכלל לא אוכלים מספיק מהם ביום, כך שכל תוספת היא מבורכת. יחד עם זאת, אם המטרה היא ירידה במשקל, יש סוגים שיכולים לעזור יותר מאחרים.

אז מה כדאי להעדיף? בעיקר מזונות שמכילים הרבה סיבים תזונתיים. הסיבים מאטים את העיכול, תורמים לבריאות מערכת העיכול ועוזרים לשמור על תחושת שובע לאורך זמן. ירקות עליים כמו תרד, קייל ורוקט הם דוגמה מצוינת – הם דלים בקלוריות אבל עשירים בערכים תזונתיים. גם ברוקולי נחשב לבחירה טובה במיוחד, בזכות השילוב של סיבים, ויטמין C וחומרים טבעיים נוספים.
גם פירות יכולים להשתלב מצוין בתפריט, במיוחד פירות יער כמו תותים, פטל ואוכמניות. הם מספקים גם סיבים וגם רכיבים צמחיים שמקושרים ליתרונות בריאותיים. בנוסף, כדאי לשלב כמה שיותר צבעים בצלחת – כי כל צבע מביא איתו יתרונות שונים.
עוד נקודה חשובה היא הדרך שבה אוכלים. כשאוכלים פירות וירקות בשלמותם, הגוף מעכל אותם לאט יותר, והסוכר משתחרר בצורה מתונה יותר. לעומת זאת, כשמכינים שייק – המבנה הטבעי של הפרי נהרס, והסוכר נספג מהר יותר. לכן, עדיף ברוב המקרים לאכול את הפרי כמו שהוא.
גם לאופן ההכנה יש השפעה גדולה. ירקות יכולים להיות הרבה יותר טעימים כשמכינים אותם נכון – למשל ברוקולי צלוי, גזר טרי לנשנוש או אפונה עם קצת שמן זית ונענע. הרעיון הוא למצוא את הדרך שהכי כיף לאכול – כי ככה גם מתמידים לאורך זמן.
עוד טיפ פשוט: לא למהר לקלף. הקליפה של פירות וירקות מכילה הרבה סיבים. תפוח אדמה או בטטה עם הקליפה נותנים יותר ערך תזונתי, וגם קיווי, למשל, מכיל יותר סיבים כשאוכלים אותו עם הקליפה.
ומה פחות מומלץ? לא כי זה אסור, אלא כי זה פחות משביע. ירקות כמו חסה אייסברג, מלפפון וסלרי מכילים הרבה מים, אבל פחות סיבים, ולכן הרעב חוזר מהר יותר. גם פירות מיובשים ומיצים עלולים להטעות – הם מרוכזים יותר בסוכר וקל מאוד לאכול מהם יותר מדי בלי לשים לב.
בשורה התחתונה, אין צורך להימנע מפירות או מירקות. מה שכן חשוב הוא לגוון, לאכול אותם בצורה כמה שיותר טבעית, ולשלב אותם בצורה שטעימה ונעימה לכם. כשזה פשוט וכיף – הרבה יותר קל להתמיד.