מתקרבים לסיום -הכריז טראמפ: הנאום הלילה שמנסה לסגור מלחמה שעדיין מתרחבת

בוושינגטון, מול מצלמות הבית הלבן ובשעת צפיית שיא, הציג דונלד טראמפ תמונת מצב אופטימית. "אנחנו מתקרבים לסיום", אמר בנאום שנועד להרגיע ציבור עייף ממלחמה. אך בתוך אותה הצהרה הסתתרה גם הבטחה להמשך הפצצות אינטנסיביות בשבועות הקרובים — אמירה שמערערת את עצם הטענה לסיום קרוב.

המערכה, שהחלה בסוף פברואר בתקיפה משולבת של ארצות הברית וישראל, התפתחה במהירות לעימות רחב היקף. לפי הממשל האמריקאי, היכולות הצבאיות של איראן נפגעו קשות: בכירים חוסלו, תשתיות הותקפו, ואתרי גרעין נפגעו. על הנייר, מדובר בהישגים משמעותיים. בפועל, התמונה מורכבת בהרבה.

"אנחנו מתקרבים לסיום", אמר בנאום שנועד להרגיע ציבור עייף ממלחמה. אך בתוך אותה הצהרה הסתתרה גם הבטחה להמשך הפצצות אינטנסיביות בשבועות הקרובים — אמירה שמערערת את עצם הטענה לסיום קרוב.

איראן הגיבה בצעד בעל השלכות גלובליות — סגירת מצר הורמוז, נתיב אסטרטגי שדרכו עוברת חלק ניכר מאספקת האנרגיה העולמית. התוצאה הייתה מיידית: זינוק במחירי הנפט, התייקרות דלקים והתחדשות לחצי אינפלציה. עבור אזרחים אמריקאים, המשמעות אינה תיאורטית — אלא מורגשת ישירות בכיס.

טראמפ ניסה להסיט את האחריות, והאשים את איראן בפגיעה בסחר העולמי. אך מבחינת הציבור, השאלה אינה מי אשם — אלא כמה עוד יעלה העימות הזה.

והציבור כבר מביע עמדה. סקרים עדכניים מצביעים על רוב ברור של אמריקאים המתנגדים למלחמה. גם בקרב מצביעים רפובליקאים מתחילים להישמע קולות ביקורת, בעיקר לנוכח הפער בין סיסמת "אמריקה תחילה" לבין מעורבות צבאית ממושכת במזרח התיכון.

הבעיה אינה רק ההתנגדות — אלא גם חוסר הבהירות. רוב הנשאלים טוענים כי הממשל לא הצליח להסביר באופן משכנע מהי מטרת המלחמה ומהו היעד הסופי שלה. הנאום האחרון של טראמפ ניסה לספק תשובות, אך עבור רבים הוא הגיע מאוחר מדי.

במקביל, גוברת המתיחות מול בעלות הברית. קריאתו של טראמפ למדינות אחרות "לקחת אחריות" על מצר הורמוז התקבלה בחוסר נוחות בבירות אירופה ובמדינות המפרץ. התחושה בקרב שותפותיה של ארצות הברית היא שהן נגררות לעימות שלא יזמו — ונדרשות כעת לשאת בחלק מהנטל.

לצפייה: https://www.tiktok.com/@thenationalnews/video/7623977483020324104?is_from_webapp=1&sender_device=pc

הביקורת התרחבה גם לברית נאט"ו. טראמפ אף רמז כי הוא שוקל מחדש את מחויבות ארצות הברית לברית, מהלך שמעמיק את אי־הוודאות בזירה הבינלאומית.

ובמרכז הדיון הביטחוני נותרת סוגיה אחת נפיצה במיוחד: מאגר האורניום המועשר של איראן. על פי דיווחים, נשקלת אפשרות למבצע צבאי מורכב לתפיסתו — מהלך שיחייב פריסה רחבה של כוחות ויסכן חיילים אמריקאים בעומק שטח אויב. גם אם אינו מוצהר רשמית, מדובר בתרחיש שעלול להרחיב את המלחמה באופן משמעותי.

הסתירה המרכזית נותרת בעינה. מצד אחד, הממשל מציג הישגים ומדבר על סיום מתקרב. מצד שני, הוא נערך להסלמה נוספת אם איראן לא תיכנע. המשמעות ברורה: "כמעט הסתיים" עלול להפוך בקלות לשלב הבא של העימות.

השווקים כבר הגיבו בהתאם. מחירי הנפט עלו, שוקי המניות נחלשו, והדולר התחזק. עבור המשקיעים — ולעיתים גם עבור הציבור — אלו הם סימנים ברורים יותר מכל נאום.

כך, בין הצהרות על ניצחון לבין מציאות של חוסר ודאות, ניצבת ארצות הברית בצומת דרכים. השאלה אינה רק כיצד תסתיים המלחמה — אלא מה יהיה מחירה, וכמה רחוק עוד תידרש המדינה ללכת כדי להגיע לסיום שטראמפ כבר הכריז עליו.