חוזרים לירח אחרי יותר מחמישים שנה: ארטמיס שוגרה בהצלחה למשימה היסטורית

חללית 'ארטמיס 2' של נאס"א שוגרה בהצלחה ממרכז החלל קנדי בפלורידה בדרכה לעשות היסטוריה, כשהיא נושאת ארבעה אסטרונאוטים למשימה בת עשרה ימים סביב הירח. מדובר בפעם הראשונה שבני אדם עוזבים את כדור הארץ לכיוון הלבנה מאז שנת 1972, והצוות צפוי לשבור את שיא המרחק מהבית ולהגיע למקום הרחוק ביותר אליו הגיע האדם בחלל אי פעם. המשימה היא שלב קריטי בדרך להקמת בסיס קבוע על הירח ולנחיתות מאוישות שיתרחשו כבר בשנים הקרובות.

השיגור הרשמי התרחש ביום רביעי בשעה 18:35 (שעון החוף המזרחי), לאחר שהצוותים התגברו על שתי תקלות טכניות במערכות שאיימו לעכב את המבצע ברגע האחרון. על סיפון האוריון נמצאים האסטרונאוטים האמריקאים ריד וייסמן, ויקטור גלובר וכריסטינה קוק, ולצדם האסטרונאוט הקנדי ג'רמי האנסן. דקות ספורות לאחר ההמראה, כשהחללית חצתה את גבול החלל, המפקד וייסמן לא סתיר את ההתרגשות ודיווח למרכז הבקרה: "יש לנו זריחת ירח יפהפייה, אנחנו טסים ישר אליו".

רגע לפני ההצתה, האווירה במרכז הבקרה הייתה מתוחה. מנהלת השיגור, צ'רלי בלקוול-תומפסון, שלחה לצוות מסר אמוציונלי במיוחד: "אתם נושאים איתכם את הלב של צוות ארטמיס, את הרוח הנועזת של העם האמריקאי ושל השותפים שלנו ברחבי העולם, ואת התקוות והחלומות של הדור הזה. בהצלחה, ארטמיס 2, צאו לדרך". וייסמן מצדו השיב בנחרצות "Full send", ואישר שהם מוכנים לעזוב את כדור הארץ על גבי טיל ה-SLS העוצמתי, שמייצר כוח דחף אדיר של 8.8 מיליון פאונד בעת ההמראה.

במהלך המסע, האסטרונאוטים יעברו מרחק של כ-250 אלף מייל מכדור הארץ. ביום החמישי למשימה הם צפויים להיכנס ל"שדה ההשפעה" של הירח, הנקודה שבה כוח המשיכה שלו חזק יותר מזה של כדור הארץ. ביום השישי יגיע רגע השיא: החללית תבצע טיסה קרובה במרחק של 4,000 עד 6,000 מייל בלבד מפני השטח של הירח. הצוות יזכה לראות את הצד הרחוק ("האפל") של הירח כשהוא מואר בשמש, מראה שאף עין אנושית לא ראתה מאז ימי תוכנית אפולו, ובנוסף הם יחזו בליקוי ירח נדיר מזווית ייחודית.

ההיבט הטכני של החיים בתוך קפסולת האוריון תופס חלק נכבד מהמשימה. האסטרונאוטים יבחנו מערכות הגנה מפני קרינה סולארית ואפילו יתרגלו ניהוג ידני של החללית. למרות ההצלחה, כבר בשעות הראשונות דווח על בעיית תקשורת זמנית ועל תקלה בבקר של השירותים על הסיפון. חשוב לציין שזו החללית הראשונה למרחקים כאלה שכוללת דלת לפרטיות בשירותים, שדרוג משמעותי עבור הצוות שישהה עשרה ימים בחלל מצומצם מאוד.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בירך את הצוות בנאום שנשא בערב השיגור ואמר: "ברכות לצוות נאס"א ולאסטרונאוטים האמיצים שלנו על השיגור המוצלח. זה היה משהו מיוחד, משימה מדהימה. הם בדרך ואלוהים יברך אותם".

מנהל נאס"א ג'ארד אייזקמן הדגיש כי מדובר רק בצעד הראשון: "ארטמיס 2 היא המערכה הראשונה, היא תכין את הקרקע למשימות הבאות. נראה שיגור נוסף ב-2027 ובנייה של בסיס על הירח במקביל לנחיתה ב-2028".

השיבה הביתה ביום העשירי תהיה לא פחות מסוכנת מהשיגור. הקפסולה תיכנס לאטמוספירה במהירות של 25 אלף מייל לשעה ותתחמם לטמפרטורה קיצונית של כמעט 5,000 מעלות פרנהייט. לאחר פריסת המצנחים שתאט את הנפילה, הצוות אמור לנחות במי האוקיינוס השקט מול חופי סן דייגו. הצלחת המשימה תסלול את הדרך לארטמיס 3 ב-2027, שתבחן שיתופי פעולה עם החברות של אילון מאסק וג'ף בזוס, בדרך להחזרת האדם אל פני הירח ואולי גם למאדים בעתיד.

המירוץ לירח: המאבק מול סין

מעבר לסמליות שבחזרה לירח, המשימה הנוכחית היא חלק ממאבק כוחות ממשי מול סין. בוושינגטון נחושים להקדים את התוכניות של בייג'ינג להנחית אדם על הירח עד שנת 2030, אבל הפעם המירוץ הוא לא רק על הנפת דגל, אלא על תשתית קריטית: עתיד הבינה המלאכותית בחלל. נאס"א כבר החלה לדבר על מערכות לתמיכה בתפעול מתמשך על הירח, מה שעשוי להפוך אותו ממוצב מדעי למרכז אסטרטגי של ממש לאחסון נתונים וניהול מערכות כוח.

מי שהפך לאחרונה לתומך נלהב של התוכנית הוא אילון מאסק. למרות שבעבר מתח ביקורת על חוסר היעילות של ארטמיס, מאסק שינה כיוון והצהיר שחברת SpaceX מתמקדת כעת בבניית "עיר בניהול עצמי" על הירח, יעד שלדבריו ניתן להשיג תוך פחות מעשר שנים. מאסק דוחף להקמת מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל, כדי לעקוף את מגבלות האנרגיה, השטח והקירור שחונקות את מרכזי הנתונים על כדור הארץ. "העדיפות העליונה היא אבטחת עתיד הציוויליזציה, והירח הוא הדרך המהירה ביותר", כתב מאסק למיליוני עוקביו.

גם הסינים לא נשארים מאחור ומפתחים תוכניות ל"ענני חלל" תעשייתיים שישתמשו באנרגיה סולארית מהחלל כדי להזין מערכות בינה מלאכותית. למרות שמאסק עדיין מוביל בזכות היכולות של טילי הפאלקון 9, סין כבר הפכה את "תשתית המודיעין הדיגיטלי בחלל" לחלק מרכזי בתוכנית החומש שלה. בנאס"א מבינים את האיום, ובשבוע שעבר אף הוחלט להקפיא את תוכנית תחנת החלל המסתובבת "גייטוויי" לטובת השקעה של 20 מיליארד דולר בבסיס קבע על פני הירח שיתמוך בפעילות רציפה.

אמנם אנחנו עדיין רחוקים לפחות עשור מהיום שבו נראה מרכזי נתונים פועלים בחלל, אבל ההיגיון הכלכלי ברור: התיאבון של הבינה המלאכותית לחשמל ולמים רק הולך וגדל, והחלל מציע שטח אינסופי ואנרגיית שמש בלתי מוגבלת. ארטמיס 2 היא אולי הצעד הראשון בבניית הכלכלה הירחית החדשה, שבה השליטה בבינה המלאכותית תעבור מהקרקע למסלול סביב הירח. כפי שסיכם זאת מנהל נאס"א אייזקמן: "ההתמקדות בתשתית שתומכת בפעילות על פני הירח לא צריכה להפתיע אף אחד".