סימנו את איפא"ק כמטרה: הסטנדרט הכפול של הדמוקרטים נגד הלובי הפרו-ישראלי

הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) תדון בשבוע הבא בהצעה להחלטה דרמטית המגנה את השפעתו הגוברת של איפא"ק (AIPAC) בבחירות בארצות הברית. ההצעה מעוררת סערה במפלגה וחששות כבדים מפני התגברות האנטישמיות, כאשר מבקרים טוענים כי הלובי הפרו-ישראלי הופך ל"שעיר לעזאזל" בזמן שקבוצות לחץ אחרות שפועלות באופן דומה אינן זוכות לגינוי.

ההצעה, שטרם אושרה ויכולה לעבור שינויים לפני ההצבעה, מגנה באופן כללי הוצאות גדולות בבחירות מצד גורמים חיצוניים, אך מציינת במפורש את איפא"ק ואת הזרוע הפוליטית שלו - יונייטד דמוקרטי פרוג'קט - כאחד הגורמים המרכזיים שהוציאו סכומים משמעותיים בפריימריז הדמוקרטיים ב-2024. לצד זאת, היא מתייחסת גם ל"כסף תאגידי" ול"מקורות מימון אפלים", אך לא מציינת קבוצות אחרות בשמן, למרות פעילות דומה של לוביסטים רבים אחרים.

הדיון מתקיים על רקע מערכת בחירות שבה היחס לאיפא"ק הפך לנושא מרכזי בקרב מועמדים דמוקרטים, במיוחד בכל הנוגע לשאלת קבלת תמיכה או תרומות מהארגון. במקביל, גם בקרב דמוקרטים יהודים - כולל כאלה שמבקרים את הארגון - גוברת הדאגה מהאופן שבו הוא מוצג בשיח הציבורי. חבר הקונגרס דן גולדמן אמר לאחרונה כי "יש אלמנט אנטישמי בעוצמת הדמוניזציה שעושים לאיפא"ק", והוסיף כי למרות שקיבל את תמיכת הארגון, הוא לא יקבל תרומות מוועדות פעולה פוליטיות תאגידיות בבחירות הנוכחיות.

הצעת גינוי להתערבות לוביסטים בבחירות בארה"ב מתמקדת רק באיפא"ק

מי שיזמה את ההחלטה, חברת הוועדה אליסון מינרלי, הסבירה כי התרחקות רשמית מאיפא"ק "יכולה להיות צעד בדרך להחזרת מצביעים שלא הרגישו מיוצגים, במיוחד בכל הנוגע לעזה או לתמיכה בזכויות הפלסטינים". מינרלי קידמה בעבר גם הצעה לאמברגו נשק על ישראל, שנדחתה.

סקר שפורסם לאחרונה מצביע על שינוי בעמדות בקרב מצביעים דמוקרטים: 57% הביעו עמדה שלילית כלפי ישראל, לעומת 13% בלבד עם עמדה חיובית. במקביל, יותר ויותר מועמדים למשרות בקונגרס, וכן פוליטיקאים שמוזכרים כמועמדים אפשריים לנשיאות ב-2028, בוחרים להתרחק מאיפא"ק ואף תומכים בהצבת תנאים לסיוע הצבאי לישראל.

הנושא בולט גם בזירה הדיגיטלית. חשבון מעקב ברשת X בשם "Track AIPAC" צבר מאז 2024 כ-442 אלף עוקבים, תוך שהוא מפרסם נתונים על תרומות וקשרים בין פוליטיקאים ללוביסטים פרו-ישראלים. במקביל, מועמדים רבים מדווחים כי הם נשאלים שוב ושוב באירועים ציבוריים אם יקבלו תמיכה מהארגון.

עם זאת, יש גם קולות שקוראים לאיזון. הסנאטור קורי בוקר אמר כי ההתמקדות הייחודית באיפא"ק היא "בעייתית", והדגיש כי קבוצות אתניות רבות מגייסות תרומות פוליטיות. לדבריו, "איפא"ק אינו הבעיה באמריקה - הבעיה היא הכסף בפוליטיקה". גם גולדמן טען כי עמדותיו אינן מושפעות מתמיכת הארגון, והבהיר כי ימשיך לפעול "באופן עצמאי, מתוך הבנה מורכבת של המצב, ולמען שלום באזור ופתרון שתי המדינות".

בשטח, ההשפעה של איפא"ק נמשכת. הארגון השקיע לאחרונה כ-22 מיליון דולר בתמיכה בארבעה מועמדים באילינוי, כאשר שניים מהם ניצחו. עם זאת, גם מבקריו וגם תומכיו מסכימים כי עצם המיקוד בו בלבד, תוך התעלמות מקבוצות לחץ אחרות, מעלה שאלות על סדרי העדיפויות בתוך המפלגה.

הוועידה הלאומית הדמוקרטית 

אלנה זייטצ'יק, פעילה וכותבת ישראלית-אמריקאית, אמרה כי היא מבינה מדוע מועמדים נשאלים על קשריהם עם איפא"ק, אך כאשר הם מעלים את הנושא ביוזמתם, מדובר לדבריה ב"אסטרטגיה פוליטית שמזינה אובססיה מוגזמת". היא הוסיפה כי הפיכת ישראל לנושא שמפלג את הבוחרים היא "מגמה מדאיגה".

גם ג'ואל פטלין, מנהל מחוז חינוך בכפר קיריאס ג'ואל בניו יורק, מתח ביקורת על ההחלטה המוצעת וכתב כי היא "מייחדת את איפא"ק על כך שהוא עושה בדיוק מה שקבוצות לובי רבות אחרות עושות מדי יום". לדבריו, אם ההחלטה תעבור, יהיה קשה להמשיך להציג את המפלגה כ"בית רחב" שמכיל את כלל הקבוצות.

במקביל, ישנם גם מועמדים שבוחרים בגישה שונה. ג'ק שלוסברג, המתמודד על מושב בקונגרס בניו יורק, הצהיר כי הוא מתנגד לקבלת כל תרומה מקבוצות אינטרס - מבלי להתמקד דווקא באיפא"ק. עבור חלק מהפעילים, זו דרך להימנע מהעמקת הפילוג סביב הנושא.

בשלב זה לא ברור אם ההחלטה תאושר בנוסחה הנוכחי, אך עצם העלאתה לדיון ממחישה עד כמה הסוגיה של אייפא"ק והיחס לישראל הפכה לנקודת מחלוקת מרכזית בתוך המפלגה הדמוקרטית.