נפט תמורת טילים: כך בנתה צפון קוריאה את מערך האיומים הבליסטי של איראן

מערך הטילים העצום של איראן, שמשמש אותה במלחמה מול ישראל וארצות הברית, מבוסס ברובו על טכנולוגיה וסיוע מצפון קוריאה. מומחים בינלאומיים מזהירים כי השותפות האסטרטגית בין המדינות מאפשרת לאיראן להחזיק בנשק קטלני ארוך טווח, כאשר צפון קוריאה מספקת את הידע והרכיבים בתמורה למזומן ונפט.

פרופסור ברוס בכטול, מאוניברסיטת אנג'לו סטייט בטקסס ואחד המומחים המובילים בעולם לברית בין איראן לצפון קוריאה, הסביר בראיון לרשת פוקס ניוז כי הטילים ששוגרו לאחרונה לעבר דייגו גרסיה הם טילי 'מוסודן'. לדבריו, האיראנים רכשו 19 טילים כאלה מצפון קוריאה כבר בשנת 2005, כך שלא מדובר בנשק סודי או חדש, אלא ביכולת שקיימת בידיהם מזה שנים ארוכות.

בכטול מציין כי האיום המרכזי מאיראן ככל שהמלחמה מתפתחת הוא המערך הבליסטי, שמופנה לא רק לעבר ישראל ומתקנים אמריקאיים, אלא גם לעבר מדינות מוסלמיות שכנות. לדבריו, גם הטילים לטווח קצר ששוגרו לעבר יעדים אסטרטגיים, כמו מערכת ה'קיאם', פותחו ושופרו בסיוע צפון קוריאני צמוד. מדובר בהפצה נרחבת של נשק מצד המשטר בפיונגיאנג שהופכת כעת למורגשת מאוד בשטח.

קוריאה הצפונית מסייעת כבר שנים רבות לפיתוח מערך הטילים של איראן 

לפי הנתונים שהציג הפרופסור, צפון קוריאה אף סייעה לאיראן להקים מתקני ענק לניסוי ומעקב אחר טילים בתוך שטח המדינה, במחוזות פארס וחוראסאן. שיתוף הפעולה הגיע לשיאו כבר בשנות ה-90, אז סופקו לאיראן כ-150 מערכות "נו-דונג". האיראנים היו כה מרוצים מהביצועים, עד שחתמו על חוזה להקמת מפעל לייצור עצמי של הטילים הללו על אדמת איראן, תחת השם המקומי 'שיהאב 3'.

השיהאב 3 הוא למעשה העתק כמעט מדויק של הטיל הצפון קוריאני, וברגע שהייצור שלו החל, המשיכו המדינות לשפר יחד את הטווח והקטלניות שלו. מהמפעל הזה יצאו גם טילי ה'עימאד' וה'קאדר', עם טווחים שמגיעים עד ל-1,950 קילומטרים. המערכות הללו משמשות את איראן בשלבים הנוכחיים של הלחימה כדי לפגוע בישראל ובשכנות הערביות שבהן ממוקמים בסיסים של צבא ארצות הברית.

מערכת נוספת ומסוכנת במיוחד היא ה'חוראמשהר-4', שגם היא תוצר של שיתוף הפעולה הזה. הטיל מסוגל לשאת ראש קרב במשקל של עד שני טונות, הגדול ביותר בארסנל האיראני, ונראה כי הוא חמוש בתחמושת מצרר. בכטול מתאר את היחסים בפשטות: צפון קוריאה היא המוכרת של הטכנולוגיה, החלקים והמומחים, ואיראן היא הקונה שמשלמת במזומן ובנפט.

לדברי המומחה, הדרך היחידה לעצור את זרם הנשק הזה היא אכיפה נוקשה של סנקציות קיימות נגד צפון קוריאה. הוא קורא לארצות הברית ולבעלות בריתה לרדוף אחרי הבנקים וחברות הקש שמשמשים להעברת הכספים, ולהדק את הפיקוח על נתיבי האספקה. לדבריו, אם יצליחו לקטוע את שרשרת האספקה ולייבש את מקורות המימון, ניתן יהיה לבלום את הפצת הנשק לקבוצות טרור ולמדינות עוינות.