ספרינגסטין נפרד מחברתו מהגליל: הבוס סופד לכנרת והפזמונאית צרויה להב

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ספרינגסטין הזכיר את "הקול המלאכי" שלה בשיר "פורת' אוף ג'וליי, אסברי פארק (סנדי)", ואת נגינת הכינור שהעניקה, לדבריו, "עוצמה דרמטית" לפתיחה של "ג'ונגללנד". הוא תיאר אותה כחברה קרובה וכאדם שהאיר את הבמה "ביופי ובחן". "מי ייתן ותנוח עם המלאכים", חתם.

ספרינגסטין הזכיר את "הקול המלאכי" שלה בשיר "פורת' אוף ג'וליי, אסברי פארק (סנדי)", ואת נגינת הכינור שהעניקה, לדבריו, "עוצמה דרמטית" לפתיחה של "ג'ונגללנד". הוא תיאר אותה כחברה קרובה וכאדם שהאיר את הבמה "ביופי ובחן". "מי ייתן ותנוח עם המלאכים", חתם.

הבשורה על מותה פורסמה על ידי בנה, יונתן אלבלק, שכתב כי אמו נפטרה לאחר מאבק קצר במחלת הסרטן. "היא כתבה שירים שנגעו בלבבות", כתב, "אישה חכמה, טהורת לב ואוהבת חיים".

סיפורה של צרויה להב מתחיל הרחק מהבמות האמריקאיות. היא גדלה בקיבוץ איילת השחר שבגליל העליון, שירתה בלהקה צבאית ונישאה ללואי להב – מי שהפך לימים לאחד המפיקים הבולטים במוזיקה הישראלית. בתחילת שנות השבעים עברו השניים לארצות הברית, שם נוצר הקשר עם ספרינגסטין, ולואי להב היה שותף לעבודה על אלבום הבכורה שלו.

מתוך ההיכרות הזו נולדה הזדמנות יוצאת דופן: הצטרפותה של להב ללהקת אי סטריט. בראיונות מאוחרים תיארה את המעבר החד: מקיבוץ בגליל אל לב סצנת הרוק של ניו ג'רזי. צעירה בשנות העשרים לחייה, זמן קצר לאחר השירות הצבאי, מצאה את עצמה על במה אחת עם מי שיהפוך לאחד האמנים הגדולים בעולם.

למרות תקופה קצרה יחסית – בין 1974 ל־1975 – השפעתה הייתה עמוקה. היא השתתפה בהקלטות של שני אלבומים מכוננים: "דה ויילד, דה אינוסנט אנד דה אי סטריט שאפל" ו"בורן טו ראן". במיוחד נחרתה נגינת הכינור שלה בפתיחה של "ג'ונגללנד" – קטע שהפך לאחד הרגעים המזוהים ביותר עם יצירתו של ספרינגסטין.

גם בשיר "סנדי" הותירה חותם ייחודי: כאשר מקהלת הזמרים לא הגיעה לאולפן, היא הקליטה לבדה את קולות הרקע, שכבה אחר שכבה, עד שנוצר אפקט של מקהלה שלמה.

בניגוד למסלול המקובל של אמנים ישראלים שהצליחו בארצות הברית, להב בחרה לשוב לישראל. חזרתה לא הייתה נסיגה, אלא תחילתו של פרק יצירתי משמעותי לא פחות. היא הפכה לאחת הפזמונאיות הבולטות במוזיקה הישראלית, וחתומה על שירים שהפכו לקלאסיקות.

שיריה עבור הזמרת ריטה, ובהם "ימי התום" ו"שרה ברחובות", נטמעו עמוק בפסקול המקומי. "שרה ברחובות" אף נבחר לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בשנת 1990. לאורך השנים זכתה בפרסים מרכזיים, בהם פרס אקו"ם על מפעל חיים ופרס אריק איינשטיין.

הקשר עם ספרינגסטין לא היה רק מקצועי. בראיונות סיפרה להב בכנות על אהבה שנרקמה ביניהם אך לא הבשילה, בשל פערים תרבותיים ומשפחתיים. "נורא אהבנו אחד את השני", אמרה, אך תיארה כיצד בחרה לשוב לישראל – בין היתר מתוך תחושת מחויבות לבית ולמשפחה.

הבחירה הזו הגדירה במידה רבה את מסלול חייה: מפגש עם מרכז התרבות העולמית, ולאחריו חזרה מכוונת ליצירה בעברית ולבניית זהות אמנותית מקומית.

עם מותה, נותרו השירים. נגינת הכינור ב"ג'ונגללנד" ממשיכה להישמע ברחבי העולם, ושיריה בעברית ממשיכים להתנגן ברדיו ובבמות. עבור רבים, השם אולי פחות מוכר – אך היצירה חיה ונוכחת.

ספרינגסטין סיכם זאת בפשטות. אך מעבר למילים, נותר הסיפור כולו: של אמנית שיצאה מקיבוץ קטן בגליל, נגעה בלב התרבות האמריקאית, ובחרה לחזור – ולהשאיר חותם עמוק לא פחות בבית.