שעות קריטיות: תוכנית הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן על השולחן – וכל העולם עוצר נשימה

בייג'ינג / אסלאמאבאד / וושינגטון — מאחורי הקלעים של הזירה הבינלאומית, התנהל בלילה שבין ראשון לשני אחד ממרוצי הדיפלומטיה האינטנסיביים של השנים האחרונות. רמטכ"ל פקיסטן, פילד מרשל עאסם מוניר, קיים שורת שיחות רצופות עם סגן נשיא ארצות הברית ג'יימס דייוויד ואנס, השליח המיוחד סטיב ויטקוף ושר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י. התמונה המצטיירת היא של ערוץ תיווך צר ורגיש — שבקצהו אפשרות ממשית להפסקת הלחימה בין שתי המדינות.

לפי מקורות המעורים בפרטים, הועברה לשני הצדדים טיוטת מסגרת שגובשה בידי פקיסטן, שעשויה להיכנס לתוקף בתוך שעות אם תאושר. ההצעה כוללת הפסקת אש מיידית, חידוש התנועה הימית במיצר הורמוז והתחייבות לפתוח במשא ומתן להסכם רחב יותר בתוך פרק זמן קצר.

הטיוטה, המכונה "הסכם אסלאמאבאד", בנויה משני שלבים ברורים: תחילה, הפסקת אש שתיכנס לתוקף זמן קצר לאחר אישורה ותאפשר פתיחה מחדש של נתיבי הסחר; לאחר מכן, בתוך כשבועיים עד שלושה, קיום שיחות ישירות באסלאמאבאד במטרה להגיע להסכם כולל. לפי ההצעה, הסכם כזה עשוי לכלול הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להסרת סנקציות ושחרור נכסים כלכליים מוקפאים.

לפי מקורות המעורים בפרטים, הועברה לשני הצדדים טיוטת מסגרת שגובשה בידי פקיסטן, שעשויה להיכנס לתוקף בתוך שעות אם תאושר. ההצעה כוללת הפסקת אש מיידית, חידוש התנועה הימית במיצר הורמוז והתחייבות לפתוח במשא ומתן להסכם רחב יותר בתוך פרק זמן קצר.

המשא ומתן מתנהל במתכונת חריגה: בהיעדר יחסים דיפלומטיים ישירים בין וושינגטון לטהראן, פקיסטן משמשת כערוץ התקשורת המרכזי. ההבנות הראשוניות, אם יושגו, צפויות להיחתם כתזכיר דיגיטלי דרך אסלאמאבאד — צעד המעיד על מורכבות הסיטואציה ועל הדחיפות שבה.

במרכז המשבר ניצב מיצר הורמוז — אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. כל פגיעה בתנועת הספינות במיצר משפיעה מיידית על מחירי האנרגיה ועל היציבות הכלכלית הגלובלית. מדינות רבות, בהן יפן וגרמניה, תלויות במעבר החופשי בו, ואילו מדינות המפרץ מדגישות את הצורך בערבויות ביטחוניות לשמירה על חופש השיט.

עם זאת, חרף ההתקדמות, מוקד אי־הוודאות נותר בטהראן. עד כה לא נמסרה תגובה רשמית מצד איראן להצעה. בעבר הבהירה הנהגת איראן כי כל הסכם חייב לכלול ערבויות להפסקת תקיפות עתידיות מצד ארצות הברית ובעלות בריתה. קבלת המסרים אינה שקולה להסכמה — ובטהראן שומרים לעצמם את ההכרעה.

במקביל, הנשיא דונלד טראמפ מגביר את הלחץ הפומבי, ומזהיר מפני השלכות חמורות אם לא תושג הפסקת אש. שילוב של איומים לצד פתיחות להסכם יוצר דינמיקה מורכבת: הוא מזרז תהליכים — אך גם מעלה את רמת הרגישות של המשא ומתן.

בתוך כל זאת, בולטת במיוחד פקיסטן, שלא נתפסה עד כה כשחקן מרכזי בזירה זו. חרף אתגריה הפנימיים, היא הפכה לצינור התיווך שעליו נסמכות המעצמות. מוניר, שניהל שיחות רצופות לאורך הלילה, מנסה לגשר על פערים עמוקים בין הצדדים — פערים שנפערו עם פרוץ הלחימה.

אם ההסכם יאושר, השלכותיו יהיו מיידיות: חידוש התנועה במיצר הורמוז, הקלה בלחצים על שוקי האנרגיה, ופתיחת פתח להסדרה רחבה יותר של הסוגיה הגרעינית. אם יידחה — הסיכון להסלמה יישאר גבוה, והמערכת הבינלאומית תמשיך להתנהל תחת אי־ודאות.

נכון לעכשיו, ההכרעה תלויה בטהראן. העולם כולו ממתין.