היועץ המשפטי של ממדאני טוען: ראש עיריית ניו יורק הוא המנהיג האמיתי של היהודים הצעירים

כשעלי נג'מי, היועץ המשפטי הבכיר של ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, נשאל בפודקאסט מי מייצג את יהודי הדור הצעיר בעיר — הוא לא היסס. "המנהיג הפוליטי האמיתי של הקהילה היהודית הצעירה בניו יורק הוא זוהראן ממדאני," הצהיר. "יש פער עמוק בין הנהגת הקהילה לבין הצעירים שלה."

הדברים נאמרו בפברואר האחרון בפודקאסט "ראנינג וית' דה נויז", בשיחה עם נשיאת מכללת אוברלין, קרמן טווילי אמבר — והפכו בימים האחרונים לסערה פוליטית. אפילו אמבר עצמה הגיבה בזהירות: "זו הצהרה נועזת."

נג'מי אינו גורם שולי. הוא שימש כעורך דינו הבכיר של ממדאני לאורך קמפיין הבחירות, וכיום עומד בראש ועדת הייעוץ של ראש העיר לענייני מערכת המשפט — אחד התפקידים הרגישים בממשל העירוני. כאשר אדם בעמדה כזו מגדיר את ראש העיר כמנהיג יהודי הדור הצעיר — קשה להתעלם מכך.

ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, הוא הנבחר האמיתי של יהודי ניו יורק הצעירים, כך התרברב יועצו המשפטי הבכיר - עלי נג'מי

הקושי מתעצם נוכח עמדותיו השנויות במחלוקת של ממדאני עצמו. ראש עיריית ניו יורק הביע תמיכה בתנועת החרם על ישראל, האשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה בעזה, ומקושר לדמויות ציבוריות שהואשמו באנטישמיות. הוא גם נמנע מלגנות את הקריאה "להפיץ את האינתיפאדה", שנתפסת בעיני רבים כהסתה לאלימות. אשתו, רימה דואג'י, עוררה אף היא ביקורת חריפה בעקבות פעילותה ברשתות החברתיות, כולל תמיכה בתכנים שנויים במחלוקת סביב אירועי 7 באוקטובר.

נג'מי לא הסתפק בהגדרת מנהיגות — אלא תיאר מגמה. לדבריו, ככל שהביקורת על ממדאני החריפה, כך גברה התמיכה בו בקרב צעירים יהודים. "ככל שכינו אותו אנטישמי — יותר צעירים יהודים הצטרפו לקמפיין," אמר. "זה אחד ממקורות הכוח המרכזיים שלו."

הנתונים מציגים תמונה מורכבת יותר. בבחירות הכלליות זכה ממדאני בכ-31 אחוזים מקולות הבוחרים היהודים — שיעור שאינו מעיד על תמיכה רחבה. בקרב צעירים בגילאי 18 עד 29 הגיע לכ-44 אחוזים — נתון גבוה יותר, אך עדיין אינו רוב.

התגובות מהקהילה היהודית לא איחרו להגיע — והיו חריפות. חבר האספה המדינתית קלמן יגר כינה את הדברים "מגוחכים". לדבריו, הקמפיין של ממדאני דווקא סימן ניסיון להרחיק את הקהילה היהודית מהשיח העירוני. גם משה דייוויס, לשעבר ראש המשרד העירוני למאבק באנטישמיות, האשים כי מדובר בניצול של ניתוק זהותי: "הוא לא מוביל את הצעירים האלה — הוא מנצל אותם."

חברת מועצת העיר אינה ורניקוב הייתה בוטה אף יותר, וטענה כי הניסיון להציג את ממדאני כמנהיג יהודי נשען על מציאות מדומיינת.

בלב הסערה ניצבת שאלה עמוקה יותר: האם אכן קיים שינוי בקרב חלק מהדור היהודי הצעיר בניו יורק — דור שגדל בעידן של מחאות חברתיות, פוליטיקה פרוגרסיבית והתרחקות מהזדהות מסורתית עם ישראל?

ייתכן שיש לכך ביטוי מסוים. אך הפיכת תמיכה חלקית להוכחה למנהיגות רחבה — במיוחד מצד גורם בכיר בממשל — נראית פחות כניתוח דמוגרפי ויותר כמהלך פוליטי מחושב.

ניו יורק היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. מי שמבקש להנהיג אותה — או אפילו לטעון לכך — נדרש ליותר מהצהרות פרובוקטיביות ונתונים חלקיים.