עימות חסר תקדים: טראמפ תוקף את האפיפיור ומצית משבר בין וושינגטון לוותיקן

יש רגעים בפוליטיקה שבהם גבול בלתי כתוב נחצה — וכולם מזהים זאת מיד. כך אירע בלילה שבין ראשון לשני, כאשר דונלד טראמפ פרסם ברשת החברתית שלו פוסט חריג בחריפותו: נשיא ארצות הברית פנה ישירות נגד האפיפיור, מנהיג הכנסייה הקתולית — אחד המוסדות העתיקים והמשפיעים בתולדות האנושות.

"האפיפיור לאו חלש בנושא הפשע, וגרוע למדיניות החוץ," כתב טראמפ. "הוא צריך להתעשת."

לאו הראשון, שנבחר לתפקיד בשנה שעברה, הוא דמות יוצאת דופן בתולדות הוותיקן: יליד שיקגו והאפיפיור האמריקאי הראשון. עובדה זו לבדה הייתה אמורה להפוך אותו לנכס דיפלומטי עבור וושינגטון — גשר טבעי בין העולם הקתולי לבין הממשל האמריקאי. אלא שלאו בחר במסלול אחר. כבר מראשית כהונתו הבהיר כי לא ישמש כלי פוליטי בידי שום ממשל, וכי תפקידו, בעיניו, הוא מוסרי ולא מדיני.

הנשיא טען כי בחירתו של לאו לאפיפיור נבעה משיקולים פוליטיים שנועדו להתמודד עמו — טענה חסרת בסיס, אך כזו שממחישה את האופן שבו טראמפ תופס את מרכזיותו בזירה העולמית.

בשבועות האחרונים, על רקע החרפת העימות בין ארצות הברית לאיראן, הפך האפיפיור לאחד הקולות הבינלאומיים הבולטים נגד המערכה הצבאית. במהלך תפילה חגיגית בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא גינה את "שיגעון המלחמה", ובהופעתו בכיכר פטרוס הקדוש הזהיר מפני מנהיגים שידיהם "מלאות דם". את הלחימה עצמה הגדיר כ"זוועה", ואת האיומים להשמדת איראן — "בלתי מתקבלים על הדעת".

גם בזירה הפנימית בארצות הברית לא היסס לאתגר את השיח השמרני. כבר בשנה שעברה תהה בפומבי כיצד ניתן להגדיר עצמך מתנגד להפלות ובו בזמן לתמוך במדיניות נוקשה כלפי מהגרים — אמירה שנתפסה כביקורת ישירה על הקו הפוליטי של טראמפ.

תגובת הנשיא לא איחרה לבוא — והיא לא נותרה ללא מענה. ראשי הכנסייה הקתולית בארצות הברית הביעו הסתייגות עמוקה מן הדברים. הארכיבישוף פול קוקלי, נשיא ועידת הבישופים, הדגיש כי האפיפיור אינו יריב פוליטי אלא מנהיג רוחני. חוקרים של מוסד האפיפיורות תיארו את המתקפה כחריגה בעוצמתה, והשוו אותה לעימותים היסטוריים נדירים בין שליטים פוליטיים לבין הוותיקן.

טראמפ עצמו לא חזר בו. "הוא אדם ליברלי מאוד," אמר לכתבים, "ואני לא מעריץ גדול שלו."

העימות בין טראמפ לכנסייה הקתולית אינו חדש. יחסיו עם קודמו של לאו, האפיפיור פרנציסקוס, היו מתוחים לא פחות. פרנציסקוס רמז בעבר כי טראמפ אינו מייצג ערכים נוצריים בסיסיים בשל יחסו למהגרים, ואילו טראמפ תקף אותו בתגובה. לאו ממשיך קו דומה — אך היותו אמריקאי מעניקה לעימות ממד נוסף: הוא אינו מנהיג זר המבקר את ארצות הברית, אלא בן אותה חברה, שמציב מולה מראה.

הנשיא אף טען כי בחירתו של לאו לאפיפיור נבעה משיקולים פוליטיים שנועדו להתמודד עמו — טענה חסרת בסיס, אך כזו שממחישה את האופן שבו טראמפ תופס את מרכזיותו בזירה העולמית.

מעבר לממד האישי, מדובר בעימות עמוק בהרבה. מצד אחד ניצבת תפיסה פוליטית הרואה במדינה ובאינטרס הלאומי את נקודת הייחוס העליונה. מן הצד האחר עומדת תפיסה מוסרית־אוניברסלית, המבקשת להציב גבולות לכוח — גם בעת מלחמה.

הוותיקן לא הגיב רשמית עד מועד הפרסום. האפיפיור יצא למסע באפריקה. טראמפ ממשיך לפרסם ברשת החברתית שלו. ובינתיים, העולם עוקב אחר עימות חריג בין כוח פוליטי לכוח רוחני — עימות שעשוי להשפיע הרבה מעבר לגבולותיהם של שני האישים המעורבים בו.