מצבו הרפואי של ג'ורדן פיטרסון הולך ומחמיר: מה זה אקאתיזיה?

הפסיכולוג והפרשן הקנדי ג'ורדן פיטרסון מתמודד בתקופה האחרונה עם החמרה במצבו בעקבות חזרה של אקאתיזיה - תסמונת נוירולוגית שגורמת לאי-שקט קיצוני ולמצוקה נפשית. בתו, מיכאילה פיטרסון, פרסמה בסוף השבוע סרטון אמוציונלי שבו חשפה כי התסמינים החלו לאחר שאובחן באוגוסט האחרון עם תסמונת דלקתית כרונית בעקבות חשיפה לעובש. לדבריה, בהמשך מצבו הסתבך בעקבות דלקת ריאות ואלח דם, מה שהחמיר פגיעה נוירולוגית ישנה.

בסרטון אמרה מיכאילה כי "אקאתיזיה היא הדבר הכי נורא שראיתי מישהו עובר... זה קטסטרופלי". היא התייחסה לטענות קודמות והדגישה כי מצבו הנוכחי אינו קשור לתרופות פסיכיאטריות והבהירה: "תנו לי להיות מאוד ברורה - אבא לא נטל תרופה פסיכיאטרית מאז ינואר 2020. ההתפרצות הנוכחית של התסמינים הנוירולוגיים אינה בגלל תרופות חדשות". לדבריה, מקור הבעיה הוא תפקוד לקוי של מערכת החיסון בעקבות אותה תסמונת דלקתית.

הפסיכולוג ג'ורדן פיטרסון 

אקאתיזיה היא תסמונת נוירו-פסיכיאטרית והפרעת תנועה שמתבטאת באי-שקט חריג ובדחף כפייתי לזוז. מי שסובלים ממנה מתקשים מאוד לשבת במקום, ולעיתים חווים מצוקה קשה במיוחד כאשר הם נדרשים להישאר ללא תנועה.

נהוג לסווג את ההפרעה לפי מועד הופעת התסמינים ומשך הזמן שלהם: אקאתיזיה חריפה נמשכת פחות משישה חודשים ומופיעה לאחר התחלת טיפול תרופתי או העלאת מינון; אקאתיזיה כרונית נמשכת מעבר לשישה חודשים ולעיתים חודשים או שנים; אקאתיזיה מאוחרת מתפתחת יותר משלושה חודשים לאחר התחלת תרופה חדשה או שינוי מינון; ואקאתיזיה גמילתית מופיעה לאחר הפחתת מינון או הפסקת טיפול.

המצב נקשר בעיקר לשימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות וכן לתרופות נוגדות דיכאון. תרופות אלו ניתנות למצבים שונים, בהם דיכאון, הפרעות אכילה, חרדה, הפרעה טורדנית כפייתית והפרעת דחק פוסט-טראומטית.

בנוסף, גם מחלות כמו פרקינסון, דלקת במוח או חבלת ראש טראומטית נקשרו לאקאתיזיה. למרות שהסיבה המדויקת אינה ידועה, רופאים מעריכים כי חסימה של קולטני דופמין במוח - האחראים בין היתר על תנועה - עלולה לגרום לתנועות בלתי רצוניות ולתחושת אי־שקט.

התסמינים מתוארים לרוב כתחושת חוסר מנוחה עם צורך בלתי נשלט לזוז, בעיקר ברגליים. הסובלים נראים לאחרים כמי שמתקשים להישאר במקום: נדנוד רגליים בזמן ישיבה, הצלבה והתרה חוזרת של הרגליים, נדנוד הגוף, מעבר ממשקל רגל לרגל, הליכה הלוך ושוב או צעדה במקום. לעיתים קרובות ההפרעה מאובחנת בטעות כחרדה מתמשכת או אי-שקט רגשי, שכן היא יכולה להידמות למצבים פסיכיאטריים אחרים כמו פסיכוזה, מאניה או הפרעת קשב.

האבחון נעשה באמצעות תצפית קלינית ובסיוע מדד ייעודי בשם סולם הדירוג בארנס לאקאתיזיה, שמדרג את רמת אי-השקט בסולם בן ארבע דרגות.

אין טיפול חד-משמעי לאקאתיזיה, אך במקרים הקשורים לתרופות ניתן לשקול החלפה של התרופה או הפחתת מינון. מחקרים מסוימים מצאו כי תרופות נוספות - בהן חוסמי בטא, בנזודיאזפינים, תרופות לאסתמה וויטמין B6 - עשויות להקל על התסמינים. ללא טיפול, ההפרעה עלולה לפגוע באיכות החיים ולהוביל לחרדה קשה, דיכאון ותחושת מצוקה משמעותית.