רוב האמריקאים משוכנעים: בית המשפט העליון נמנע מלהתעמת עם טראמפ

בית המשפט העליון של ארצות הברית ניצב בלב משבר אמון חריף. לאו דווקא בשל פסיקה מסוימת, אלא בשל תחושה ציבורית עמוקה שלפיה השופטים נמנעים מלהכריע בסוגיות רגישות מחשש להתנגשות עם הנשיא דונלד טראמפ. סקר מקיף שפרסמה אוניברסיטת מרקט חושף נתון מדאיג: 57% מהאמריקאים סבורים כי שופטי העליון שוקלים בראש ובראשונה כיצד להימנע מפסיקות שטראמפ עלול לסרב לקיים.

הנתון הזה לא השתנה גם לאחר שבית המשפט פסק ביוני האחרון נגד הממשל בסוגיית המכסים הגורפים. העובדה שהכרעה נגד הנשיא לא שינתה את תפיסת הציבור מדגישה עד כמה עמוק חוסר האמון — ועד כמה הוא מנותק לעיתים מהמציאות המשפטית עצמה.

מדובר בשחיקה מהותית באחד מעמודי התווך של השיטה האמריקאית. מערכת המשפט אמורה להיות מנותקת מלחצים פוליטיים, אך כאשר הציבור משוכנע שהיא פועלת מתוך שיקולים כאלה — נפגע יסוד הלגיטימיות שלה. השאלה אינה רק אם בית המשפט אכן חושש מטראמפ, אלא מדוע חלק כה גדול מהציבור כבר רואה בכך עובדה.

הנשיא דונלד טראמפ, לצד נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, מגיע לשאת את נאום מצב האומה. כמעט שבעה מכל עשרה אמריקאים תומכים בפסיקה שתבטל את הצו הנשיאותי בנושא אזרחות הלידה. אם אכן תתקבל הכרעה כזו, היא עשויה להוות מבחן משמעותי לפער שבין תפיסת הציבור לבין פעולת בית המשפט בפועל.

האווירה החריגה סביב בית המשפט באה לידי ביטוי גם באירועים חסרי תקדים. ב־1 באפריל הופיע טראמפ עצמו בדיון בעל־פה בנושא אזרחות הלידה — צעד חריג במיוחד, שכן מעולם לא נכח נשיא מכהן בדיון פעיל של בית המשפט העליון. מבקריו ראו בכך ניסיון להפעיל לחץ על ההרכב, שבו רוב שמרני מובהק, ושלושה שופטים שמונו על ידו.

גם תגובתו של טראמפ לאחר הדיון הייתה חריגה. ברשתות החברתיות הוא הביע פסימיות לגבי סיכוייו, וטען כי אפילו שופטים שמרנים, כולל כאלה שמונו בידי נשיאים רפובליקנים — ואף על ידו — עלולים "להיסחף" אחרי עמדות ליברליות. הוא תקף את עקרון האזרחות האוטומטית לנולדים בארצות הברית וטען כי מדובר בנטל כבד על המדינה.

אלא שהציבור מציג עמדה אחרת. כמעט שבעה מכל עשרה אמריקאים תומכים בפסיקה שתבטל את הצו הנשיאותי בנושא אזרחות הלידה. אם אכן תתקבל הכרעה כזו, היא עשויה להוות מבחן משמעותי לפער שבין תפיסת הציבור לבין פעולת בית המשפט בפועל.

הממצאים מצביעים על תמונה מורכבת. מצד אחד, כשני שלישים מהנשאלים תומכים בפסיקה שקבעה כי הממשל חרג מסמכותו בהטלת מכסים. מצד שני, אותם נשאלים סבורים כי מדובר בחריג — וכי ברוב המקרים בוחר בית המשפט להימנע מעימות ישיר עם הנשיא.

תחושת החשדנות הזו אינה מתפתחת בחלל ריק. מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן בנובמבר 2024, ניצבת המערכת החוקתית האמריקאית בפני שורה של אתגרים חריגים: שאלת מחויבותו של הנשיא לציית לצווי בתי משפט פדרליים, הניסיון לשנות את מדיניות אזרחות הלידה בצו נשיאותי, והאפשרות להדיח בכירים בגופים עצמאיים — כל אלה הפכו את בית המשפט לזירה מרכזית במאבק פוליטי.

אחת הסוגיות הרגישות ביותר היא הניסיון להדיח את ליסה קוק מדירקטוריון הבנק המרכזי של ארצות הברית. גם כאן הציבור חד־משמעי: כשני שלישים מהנשאלים סבורים כי על בית המשפט להגן על עצמאות הבנק ולפסוק נגד הממשל. הכרעות בסוגיה זו ובסוגיית אזרחות הלידה צפויות להתקבל עד סוף יוני או תחילת יולי.

בסופו של דבר, הבעיה אינה מסתכמת במחלוקת על פסיקה זו או אחרת. מדובר בשחיקה עמוקה באמון הציבור במוסד שאמור לשמש בלם לרשות המבצעת. כאשר הציבור מאמין — בין אם בצדק ובין אם לא — שהשופטים פועלים מתוך שיקולים פוליטיים, נפגע הבסיס המוסרי של כל הכרעה שיפוטית.

בית המשפט העליון ניצב כעת בפני מבחן כפול: להכריע בסוגיות החוקתיות הרגישות ביותר שעל סדר היום, ובמקביל לשקם את אמון הציבור. כדי לעמוד במשימה הזו, לא די בפסיקות נכונות — נדרשת גם יכולת לשכנע כי הן מתקבלות מתוך עקרונות של צדק, ולא מתוך חשש מעימות.