
שרייר, תלמיד תיכון יולא בלוס אנג׳לס, השיג את התוצאה הגבוהה ביותר לנציג אמריקאי מזה יותר מעשור. הישגו בולט במיוחד על רקע העובדה שמתמודדים מארצות הברית תפסו השנה שלושה מארבעת המקומות הראשונים — נתון חריג בתחרות שמזוהה בדרך כלל עם עליונות ישראלית.
חידון התנ״ך הבינלאומי, המתקיים בירושלים מאז 1958 בכל יום העצמאות, נחשב לאחת מתחרויות הידע היוקרתיות בעולם היהודי. השנה, בשל המצב הביטחוני, הוקלט האירוע מראש ושודר מאוחר יותר — אך רמת התחרות והעניין הציבורי נותרו גבוהים.

סיבוב אחרון: ג'ק (עקיבא) שרייר משמאל והודיה מימין
מאחורי ההישג עומד תהליך ממושך. משפחת שרייר לא הגיעה לתחרות במקרה. אביו של ג׳ק סיפר כי נחשף לחידון עוד בצעירותו, אך רק שנים לאחר מכן נוצר החיבור כאשר בניו התאומים, ג׳ק ורפאל, גילו את התחרות במסגרת פעילות קיץ. מאז הפך החידון לחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה.
שני האחים החלו להתחרות כבר בגיל צעיר, והפכו לדמויות מובילות בזירה האמריקאית. לאורך השנים הגיעו לשלבים מתקדמים בתחרויות הארציות, כאשר ג׳ק הבטיח את מקומו בנבחרת האמריקאית לאחר שזכה במקום הראשון בגמר הארצי בשנה שעברה.
הדרך לשם דרשה השקעה יוצאת דופן. ג׳ק ואחיו הקדישו שעות רבות ללימוד יומיומי — לפני הלימודים ואחריהם, בסופי שבוע ובחופשות. לעיתים הגיע היקף הלימוד לחמש שעות ביום, תוך שהם בוחנים זה את זה ומשננים פרטים מדויקים מן המקרא.
רמת הקושי של החידון גבוהה במיוחד ודורשת שליטה מעמיקה בטקסט המקראי — לא רק היכרות כללית, אלא ידע מדויק בפרטים, מקומות ודמויות. השאלות נוגעות לפרטים נדירים יחסית, ודורשות הבנה רחבה לצד זיכרון חד.
הישגו של שרייר אינו רק הצלחה אישית, אלא גם ביטוי למגמה רחבה יותר של התחזקות המתמודדים מארצות הברית בתחרות. עבור הקהילה היהודית בתפוצות, מדובר בסימן לכך שהקשר לטקסטים המסורתיים ממשיך להתקיים ואף להתפתח גם מחוץ לישראל.
בסופו של דבר, מעבר למיקום בטבלה, הסיפור של שרייר הוא סיפור של התמדה, מסגרת משפחתית תומכת וחיבור עמוק למסורת. על הבמה בירושלים, הרחק מביתו בלוס אנג׳לס, הוא הוכיח כי המרחק הגאוגרפי אינו מגביל את עומק הזיקה — וכי התנ״ך ממשיך להיות מקור חי ומשמעותי גם עבור דור צעיר שגדל מעבר לים.