הבמה נסגרת, המחלוקת נשארת: אוניברסיטאות ניו יורק מבטלות נאומי סטודנטים בטקסי סיום בעקבות ביקורת על ישראל

ניו יורק — טקסי הסיום האקדמיים, שנחשבו במשך שנים לרגע השיא של חיי הסטודנטים, עוברים שינוי דרמטי. באוניברסיטאות מובילות בעיר ניו יורק מבוטלים השנה נאומי הסטודנטים או מוחלפים בגרסאות מוקלטות, בעקבות סערות פוליטיות סביב ביקורת על ישראל שנשמעה בטקסים קודמים.

בבית הספר למשפטים של האוניברסיטה העירונית של ניו יורק לא יתקיים נאום סטודנט כלל. באוניברסיטת ניו יורק הוחלט לעבור לנאומים מוקלטים מראש בטקסים הפקולטטיים. באוניברסיטת קולומביה, שביטלה את הטקס המרכזי כבר בשנת 2024 בעקבות מחאות, ממשיכים לחפש מתכונת חלופית — ללא נואם סטודנט מרכזי.

המהלך נובע ישירות מאירועים שהתרחשו בשנים האחרונות. בטקסים קודמים נשמעו נאומים שכללו ביקורת חריפה על ישראל, ולעיתים גם האשמות קשות. הדברים עוררו תגובות חריפות מצד תורמים, פוליטיקאים וקהילות שונות, והפעילו לחץ כבד על הנהלות המוסדות.

הנהלות האוניברסיטאות מסבירות את ההחלטות בצורך לשמור על טקס מאחד. לדבריהן, נואם בטקס סיום אמור לייצג את כלל הסטודנטים ולא לעורר מחלוקת עמוקה. אולם הגדרה זו מעוררת ויכוח: מי קובע מהו קול "מאחד", ומה מקומו של שיח ביקורתי במסגרת אקדמית.

באוניברסיטת ניו יורק, נאום בלתי מאושר של בוגר שהזכיר האשמות חמורות כלפי ישראל הוביל לעיכוב הדיפלומה שלו. באוניברסיטה העירונית של ניו יורק, נאומים של נציגי סטודנטים בשנים קודמות תוארו על ידי ההנהלה כפוגעניים והובילו לגינויים רשמיים.

הנהלות האוניברסיטאות מסבירות את ההחלטות בצורך לשמור על טקס מאחד. לדבריהן, נואם בטקס סיום אמור לייצג את כלל הסטודנטים ולא לעורר מחלוקת עמוקה. אולם הגדרה זו מעוררת ויכוח: מי קובע מהו קול "מאחד", ומה מקומו של שיח ביקורתי במסגרת אקדמית.

הסטודנטים עצמם מגיבים בהתנגדות. באוניברסיטה העירונית של ניו יורק הוגשה תביעה בטענה לפגיעה בחופש הביטוי, והתקיימו הפגנות מחאה. סטודנטים טוענים כי נשללת מהם הזכות להביע עמדה דווקא ברגע המרכזי של לימודיהם.

ברקע ההחלטות עומדים גם לחצים רחבים יותר. הממשל הפדרלי הגביר את הביקורת על מוסדות אקדמיים בטענה להתבטאויות אנטישמיות, ואף איים בצעדים תקציביים. אוניברסיטאות, התלויות במימון ציבורי ותרומות פרטיות, מוצאות עצמן נדרשות לאזן בין חופש אקדמי לבין שיקולים פוליטיים וכלכליים.

התוצאה היא שינוי עמוק באופי הטקסים. במקום במה פתוחה לנציגי הסטודנטים, מתקבלים אירועים מבוקרים יותר, עם מסרים מתוכננים ומצומצמים. עבור רבים, מדובר באובדן של מסורת חשובה — רגע שבו הדור הצעיר מדבר בקולו שלו בפני קהילה שלמה.

כך, בעידן של קיטוב פוליטי חריף, גם טקסי הסיום אינם נותרים מחוץ למחלוקת. הדיפלומות ממשיכות להינתן — אך האפשרות לומר דבר מה אישי, פומבי ולעיתים גם ביקורתי, הולכת ומצטמצמת.