ממדאני שוב נגד יהודי ניו יורק: וטו שמטלטל את הקהילה היהודית הגדולה בעולם

זוהראן ממדאני הטיל וטו על הצעת חוק שנועדה ליצור אזורי חיץ סביב בתי ספר ולהרחיק מפגינים אגרסיביים. אחד־עשר ארגונים יהודיים מובילים תקפו בחריפות וטענו לכשל חמור בהגנה על ביטחון התלמידים — ברקע עלייה באירועים אנטישמיים ולחץ פוליטי גובר על הנהגת העיר

ניו יורק, שבה פועלת הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, ניצבת בעיצומו של עימות חריף בין הנהגת העיר לבין ארגוני הייצוג היהודיים. במרכזו — החלטת ראש העיר זוהראן ממדאני להטיל וטו על חוק שנועד להגן על תלמידים בסביבת בתי ספר.

הצעת החוק, שכונתה "אינטרו 175", ביקשה לקבוע אזורי חיץ סביב מוסדות חינוך, כך שמפגינים לא יוכלו לחסום גישה או להפריע לתנועת תלמידים והורים. לא היה מדובר באיסור על מחאה, אלא בהסדרה של מרחב בטוח — צעד שנולד מתוך מציאות מתוחה של הפגנות סמוך לבתי ספר יהודיים ומוסדות קהילה.

הצעת החוק, שכונתה "אינטרו 175", ביקשה לקבוע אזורי חיץ סביב מוסדות חינוך, כך שמפגינים לא יוכלו לחסום גישה או להפריע לתנועת תלמידים והורים. לא היה מדובר באיסור על מחאה, אלא בהסדרה של מרחב בטוח — צעד שנולד מתוך מציאות מתוחה של הפגנות סמוך לבתי ספר יהודיים ומוסדות קהילה.

החוק עבר במועצת העיר ברוב דחוק, אך נעצר בהחלטת הווטו של ממדאני — החלטה שהציתה תגובת נגד חריפה ובלתי שגרתית. אחד־עשר ארגונים יהודיים מרכזיים פרסמו הצהרה משותפת, ובה הביעו אכזבה עמוקה מהמהלך.

לדבריהם, מדובר בהחמצה של הזדמנות להבטיח ביטחון בסיסי לתלמידים. "מעשים מדברים בעד עצמם," נכתב. "זהו כישלון עמוק של הנהגת העיר להוכיח שבטיחות התושבים היא עדיפות."

בין הארגונים שחתמו על ההצהרה נמצאים גופים מרכזיים בזירה היהודית־אמריקאית, המייצגים קשת רחבה של זרמים ועמדות. עצם האחדות ביניהם מדגישה את עומק הדאגה.

קולות נוספים נשמעו אף בחריפות רבה יותר. מנהיגים יהודים בולטים תקפו את ההחלטה וטענו כי היא משדרת אדישות כלפי ביטחון הקהילה. הביקורת אינה שגרתית כלפי ראש עיר מכהן — והיא מצביעה על משבר אמון מתפתח.

ברקע, מציאות מתוחה ברחובות ניו יורק. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהפגנות אנטי־ישראליות סמוך למוסדות יהודיים, לעיתים בליווי קריאות קיצוניות והתנהלות שמוגדרת על ידי חלק מהקהילה כהטרדה.

ממדאני עצמו פועל בתוך איזון פוליטי מורכב. בסיס התמיכה שלו כולל קבוצות שמזדהות עם עמדות פרו־פלסטיניות, לצד עיר מגוונת שבה ליהודים משקל דמוגרפי ופוליטי משמעותי. הווטו עשוי לחזק את מעמדו בקרב תומכיו — אך גם להעמיק את הקרע עם קהילה מרכזית בעיר.

מעבר לפוליטיקה, הסוגיה נוגעת בשאלה רחבה יותר: כיצד עיר כמו ניו יורק מאזנת בין חופש המחאה לבין הזכות לביטחון אישי, במיוחד כשמדובר בילדים בדרכם לבית הספר.

הדיון הציבורי סביב ההחלטה צפוי להימשך, אך כבר כעת ברור כי הווטו אינו עוד מהלך מנהלי — אלא רגע מבחן ליחסי העיר עם אחת הקהילות המשפיעות והרגישות ביותר בתוכה.