סיגריה בטעם מנגו: הסיבה להתפטרות ראש מנהל המזון והתרופות האמריקאי 

ד"ר מרטי מקארי נכנס לתפקיד נציב מינהל המזון והתרופות האמריקאי באפריל 2025 כמו אדם שבא לנער מערכת כבדה ועייפה. מנתח סרטן וחוקר מדיניות בריאות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הוא הגיע עם תדמית של רפורמטור חד, עצמאי ומלא ביטחון. בהופעותיו התכופות בטלוויזיה דיבר על שקיפות, מדע, יעילות ו"היגיון בריא". במשרדו עמד לוח לבן עמוס פתקים, ועליו רעיונות לרפורמות שנועדו לשנות את אחת הסוכנויות הרגולטוריות החשובות בעולם.

אבל כעבור 13 חודשים בלבד הוא עזב את התפקיד. הסיבה המיידית נשמעת כמעט קטנה מדי עבור דרמה כזו: סיגריות אלקטרוניות בטעמי מנגו ואוכמניות. הסיבה האמיתית גדולה בהרבה: מקארי סירב לאשר מהלך שלדעתו עלול למשוך צעירים לאידוי ממכר, והבית הלבן החליט לעקוף אותו.

לפי גורמים המעורים בפרשה, מקארי אמר לסביבתו כי אינו יכול "באמונה ובמצפון" לברך על אישור שיווק של מוצרי אידוי בטעמי פירות. במשך שנים דחה מינהל המזון והתרופות בקשות לאישור סיגריות אלקטרוניות בטעמים שאינם טבק או מנטול, בדיוק בשל החשש שהטעמים המתוקים מושכים בני נוער וצעירים. בית המשפט העליון אף אישר את סמכות הסוכנות לנקוט קו מחמיר בנושא. אלא שבתחילת מאי אושרו שני מוצרי אידוי בטעמי פירות של חברת גלאס, ובסוף השבוע שלאחר מכן פרסמה הסוכנות בשקט מדיניות שמרחיבה את האפשרות לשווק מוצרים דומים.

מקארי אמר לסביבתו כי אינו יכול "באמונה ובמצפון" לברך על אישור שיווק של מוצרי אידוי בטעמי פירות. במשך שנים דחה מינהל המזון והתרופות בקשות לאישור סיגריות אלקטרוניות בטעמים שאינם טבק או מנטול, בדיוק בשל החשש שהטעמים המתוקים מושכים בני נוער וצעירים

עבור מקארי, זה היה הקו האדום. הוא הבין שהפסיד בקרב החשוב ביותר מבחינתו — לא רק מול תעשיית האידוי, אלא מול הבית הלבן עצמו. ההתפטרות שלו חשפה את מה שרבים בוושינגטון ידעו מזמן: מינהל המזון והתרופות נמצא בלב מאבק פוליטי עצום, שבו החלטות מדעיות אמורות להתקבל על בסיס ראיות, אך נלחצות שוב ושוב על ידי אינטרסים תעשייתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים.

האירוניה היא שמקארי לא היה דמות נוחה לאף מחנה. מתנגדי הפלות כעסו עליו משום שלטענתם גרר רגליים בבחינה מחודשת של גלולת ההפלה מיפפריסטון. אנשי בריאות ציבור תקפו אותו על פרסום מזכר פנימי שנוי במחלוקת בנוגע לחיסוני קורונה ולילדים. תעשיית הביוטק כעסה על עיכובים באישור תרופות למחלות נדירות. משקיעים בוול סטריט ראו בו גורם שמייצר אי־ודאות רגולטורית. ותעשיית הטבק והאידוי לא סלחה לו על התנגדותו לסיגריות אלקטרוניות בטעמי פירות.

פרופ' לורנס גוסטין מאוניברסיטת ג'ורג'טאון תיאר את האבסורד היטב: דווקא בנושא שבו מקארי התעקש על עמדה מדעית זהירה — מניעת שיווק מוצרי אידוי מתוקים לצעירים — הוא מצא את עצמו בעימות שהוביל לנפילתו. דיאנה צוקרמן, נשיאת המרכז הלאומי למחקר בריאות, ניסחה זאת באופן חד עוד יותר: "הוא הצליח להרגיז כמעט את כל מי שעוסק בענייני מינהל המזון והתרופות. וזה לא קל."

אבל מעבר לאישיותו של מקארי, הסיפור הגדול הוא מצבה של הסוכנות עצמה. מינהל המזון והתרופות אמור לפקח על תרופות, חיסונים, מכשור רפואי, מזון, תוספי תזונה, מוצרי טבק ועוד שורה ארוכה של תחומים שנוגעים ישירות לחיי היומיום של כל אמריקאי. אלא שבשנה האחרונה ספגה הסוכנות מכה קשה בכוח האדם שלה. גלי פיטורים ועזיבות מרצון הותירו אותה עם אלפי עובדים פחות, כולל מומחים חיוניים לבדיקת תרופות, פיקוח על מזון ובחינת מכשירים רפואיים.

מקארי ניסה להשיג אישור לגיוס אלפי עובדים חדשים, אך התהליך התקדם באיטיות. בינתיים, עובדים שנותרו בסוכנות נדרשו להתמודד עם עומס עצום, החלטות רגישות ולחצים פוליטיים כבדים. במצב כזה, כל החלטה רגולטורית גדולה הופכת לקרב. אישור תרופה, דחיית מוצר אידוי, בדיקת תוסף מזון או שינוי במדיניות חיסונים — כל אחד מהם עלול להצית מלחמה בין הבית הלבן, התעשייה, הקונגרס וארגוני הבריאות.

ממלא המקום הזמני של מקארי הוא קייל דיאמנטס, בכיר בתחום המזון במינהל המזון והתרופות. מינויו הזמני אינו מקרי. תחום המזון הפך בשנה האחרונה לאחד הדגלים המרכזיים של שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור ושל תנועת "להבריא את אמריקה מחדש". הסוכנות כבר החלה לקדם מהלכים נגד צבעי מאכל סינתטיים, לבחון מחדש תוספים במזון מעובד ולהגביר לחץ על יצרניות המזון הגדולות. עבור הציבור האמריקאי, אלה נושאים מוחשיים הרבה יותר מוויכוחים רגולטוריים מופשטים: הם נמצאים בצלחת, בסופרמרקט ובארוחות הילדים.

ועדיין, ההתפטרות של מקארי מעלה שאלה עמוקה יותר: האם נציב מינהל המזון והתרופות יכול בכלל לפעול באופן עצמאי בעידן שבו כל החלטה מדעית הופכת מיד למלחמה פוליטית? נתן קורטס, פרופסור לדיני מינהל המזון והתרופות באוניברסיטת המתודיסטים הדרומית, תיאר את התפקיד הבא כהליכה על חבל דק: מצד אחד דרישות הבית הלבן, טראמפ וקנדי ג'וניור; מצד שני החוק הפדרלי, המדע והציפייה הציבורית שהסוכנות תגן על בריאות האזרחים.

בסופו של דבר, מקארי לא נפל בגלל שערוריית ענק או פרשת שחיתות. הוא נפל בגלל מוצר אידוי בטעם מנגו. אבל דווקא הפרט הקטן הזה חושף את גודל הסיפור. במדינה שבה מיליוני צעירים נחשפו לאידוי, שבה תעשיות ענק לוחצות על רגולטורים, ושבה הבית הלבן מצפה לנאמנות כמעט מוחלטת, גם סיגריה אלקטרונית אחת יכולה להפוך למבחן כוח.

מקארי עזב את מינהל המזון והתרופות אחרי 13 חודשים בלבד, אבל הפרשה שהביאה לעזיבתו תמשיך לרחף מעל הסוכנות הרבה אחריו. השאלה כעת אינה רק מי יחליף אותו. השאלה היא האם הגוף שאמור להגן על בריאות הציבור האמריקאי עדיין מסוגל לומר "לא" — גם כשהבית הלבן, התעשייה והפוליטיקה רוצים לשמוע "כן".