לראשונה אחרי 7 באוקטובר: אלפי צעירים יהודים חוזרים לישראל כדי לחפש זהות
גל חדש של משתתפים בתוכניות שנת הפער מציף מחדש את ישראל, דווקא אחרי המלחמה והאנטישמיות בעולם. צעירים יהודים מארצות הברית, בריטניה ואירופה מגיעים לארץ לא רק כדי לטייל או ללמוד, אלא כדי להתמודד עם שאלות של שייכות, ציונות וזהות יהודית — בתקופה שבה יהדותם הפכה פתאום לנושא טעון בקמפוסים, ברשתות החברתיות וברחובות הערים שבהן גדלו.
האזינו לכתבה זו
לראשונה אחרי 7 באוקטובר: אלפי צעירים יהודים חוזרים לישראל כדי לחפש זהות
05.15.2026 23:00
סוכנויות הידיעות
משהו עמוק השתנה אצל הדור היהודי הצעיר מאז 7 באוקטובר. מתקפת חמאס והזינוק החד באנטישמיות ברחבי העולם לא רק טלטלו קהילות יהודיות — הם יצרו תנועה הפוכה מהצפוי. במקום להתרחק מישראל, אלפי צעירים יהודים דווקא בוחרים להגיע אליה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
על פי נתוני "מסע ישראל", הארגון המרכזי המפעיל תוכניות שנת פער לצעירים יהודים לאחר התיכון, יותר מ־3,000 משתתפים צפויים להתחיל את התוכניות בישראל בספטמבר הקרוב. מדובר בחזרה מלאה למספרי השיא שנרשמו לפני המלחמה. בשנה שעברה, מיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר, נרשמה ירידה לכ־2,500 משתתפים בלבד — ירידה שנחשבה טבעית לנוכח המצב הביטחוני והחשש של משפחות רבות לשלוח את ילדיהן לישראל בזמן מלחמה. אלא שכעת המגמה התהפכה במהירות.
ב"מסע ישראל" אומרים כי ירידה זמנית אחרי אירועי טרור ומלחמות היא תופעה מוכרת, אך הפעם מדובר במשהו רחב יותר. לא רק מספר המשתתפים עלה מחדש — גם סוג המשתתפים השתנה.
העלייה בביקוש לתוכניות מתרחשת למרות המציאות הביטחונית המורכבת. ירי הטילים, המתיחות מול לבנון והעימותים האזוריים לא עצרו את ההרשמה. בארגונים השונים מספרים כי רבים מהמועמדים מודעים היטב למצב, אך אינם רואים בו סיבה לוותר על השנה בישראל.
לדברי שירה רוזן, מנהלת הגיוס בארגון, בולטת השנה עלייה במספר הצעירים שמגיעים מבתים שבהם הזהות היהודית לא הייתה חלק מרכזי מהחיים. צעירים שעד לאחרונה ראו ביהדות בעיקר רקע משפחתי או תרבותי, מצאו את עצמם מאז המלחמה מתמודדים עם שאלות שלא העסיקו אותם קודם. עבור רבים מהם, האנטישמיות הגוברת הפכה את היהדות לזהות שאי אפשר עוד להתעלם ממנה.
"היו צעירים שמעולם לא נדרשו באמת לעסוק בזהות היהודית שלהם", היא אומרת. "ופתאום, אחרי 7 באוקטובר, הם מצאו את עצמם מתויגים כיהודים בקמפוסים, ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. הרבה מהם הרגישו שהם צריכים להבין טוב יותר מי הם."
אסתר דייוויס, צעירה יהודייה מלונדון, היא אחת מהם. לאחר שעברה מבית ספר יהודי למסגרת ממלכתית חילונית, היא מצאה את עצמה אחרי 7 באוקטובר בלב אווירה עוינת. לדבריה, תלמידים בבית הספר העירו לה הערות אנטישמיות ואף השמיעו איומים. במקום להסתגר, היא החליטה להוביל מחדש את האגודה היהודית בבית הספר לאחר שקודמתה בתפקיד עזבה בעקבות ההטרדות.
"הרגשתי שאני צריכה להיות יותר מחוברת ליהדות שלי", היא מספרת. "רציתי להגיע למקום שבו אני לא צריכה להסביר למה אני יהודייה."
השנה היא צפויה להגיע לישראל במסגרת תוכנית "ארדוורק ישראל", אחת מתוכניות שנת הפער הפופולריות בקרב צעירים דוברי אנגלית. לדבריה, ההחלטה לנסוע לישראל לא נבעה רק מהרצון לברוח מאנטישמיות, אלא גם מהרצון להבין לעומק את הקשר שלה לישראל ולעם היהודי.
גם אופי התוכניות עצמן השתנה בעקבות המלחמה. אם בעבר שנת פער נתפסה בעיקר כשילוב של טיולים, לימודים והתנדבות, כיום רבים מהצעירים מחפשים דיון עמוק יותר בשאלות של ציונות, פוליטיקה, דת וזהות.
רוזטה מבשב, בכירה ב"מסע ישראל", אומרת כי משתתפים רבים מגיעים כיום עם רצון ברור להבין את המציאות הישראלית ולא רק לחוות אותה מבחוץ. "הם רוצים לדבר על ישראל באמת", היא אומרת. "לא בסיסמאות."
בעקבות זאת, תוכניות רבות הרחיבו את העיסוק בשיח פוליטי וחברתי. מוסדות כמו מכון שלום הרטמן בירושלים מדווחים על ביקוש גובר לתוכניות המשלבות לימוד, ויכוחים אידיאולוגיים ומפגש עם קבוצות שונות בחברה הישראלית.
ארי האמרמן, בת 18 מניו יורק, המשתתפת בתוכנית "חברותא" של המכון, מספרת כי חיפשה מקום שבו אפשר גם לאהוב את ישראל וגם לשאול עליה שאלות קשות. "בארצות הברית הרגשתי שכל דיון על ישראל מיד הופך לעימות", היא אומרת. "כאן מצאתי מקום שבו אפשר לדבר בצורה מורכבת יותר."
לדבריה, החיים בישראל מאפשרים להבין את המציאות באופן שאי אפשר לקבל דרך חדשות או רשתות חברתיות. "אי אפשר באמת להבין את הוויכוח סביב ישראל בלי לחיות כאן," היא אומרת.
העלייה בביקוש לתוכניות מתרחשת למרות המציאות הביטחונית המורכבת. ירי הטילים, המתיחות מול לבנון והעימותים האזוריים לא עצרו את ההרשמה. בארגונים השונים מספרים כי רבים מהמועמדים מודעים היטב למצב, אך אינם רואים בו סיבה לוותר על השנה בישראל.
דני זק, מנהל השיווק של בני עקיבא העולמית, אומר כי דווקא תוכניות המכינות צעירים לקראת שירות צבאי בישראל זוכות השנה לעניין גבוה במיוחד. "יש צעירים שמרגישים שהם לא רוצים רק לעמוד מהצד", הוא אומר. "הם רוצים להיות חלק מהסיפור הישראלי."
עבור רבים מהמשתתפים, שנת הפער כבר איננה רק חוויה לפני האוניברסיטה. היא הפכה לרגע של הכרעה אישית — ניסיון להבין מה משמעות הזהות היהודית שלהם בעולם שהפך עוין יותר כלפי יהודים.
אלי בנל, צעיר מדנוור שיגיע השנה לתוכנית קיבוצים בישראל, מסכם זאת בפשטות: "אפשר לקרוא על ישראל ולדבר עליה בלי סוף. אבל בשלב מסוים אתה מבין שאתה צריך להיות כאן כדי להבין באמת."
