המחקר שמדליק נורה אדומה: כך הבינה המלאכותית מוחקת את התקשורת הישראלית והיהודית

דמיינו ספרייה עצומה המכילה את כל הידע האנושי. בכל פעם שמישהו שואל שאלה, הספרן רץ בין המדפים, שולף ספרים רלוונטיים ומרכיב מהם תשובה בתוך שניות. אלא שבספרייה הזאת, מדפים שלמים פשוט חסרים. חלק ניכר מהעיתונות הישראלית והיהודית אינו נגיש כלל לספרן, ולכן גם אינו נכנס לתשובות שהוא מספק. כך בדיוק פועלים כיום מנועי הבינה המלאכותית — וכשמדובר בישראל וביהדות, התמונה שמתקבלת חלקית, מצומצמת ולעיתים מעוותת.

מחקר חדש של חברת "אברית'ינג־פי־אר", המתמחה בניתוח תקשורת ומוניטין, בדק כיצד מנועי בינה מלאכותית כמו צ'אט־ג'יפיטי, קלוד וג'מיני משתמשים במקורות מידע ישראליים ויהודיים. החוקרים הזינו שישים שאלות שונות באנגלית בעשרה סבבים נפרדים ובחנו אילו כלי תקשורת מופיעים בתשובות. ברשימת האתרים שנבדקו נכללו עשרים וארבעה כלי תקשורת ישראליים ויהודיים — עיתונים ארציים, אתרי כלכלה, טכנולוגיה ותקשורת של יהדות התפוצות.

הממצאים היו דרמטיים במיוחד. שלושה כלי תקשורת בלבד הופיעו באופן משמעותי בתשובות הבינה המלאכותית: "ג'רוזלם פוסט", "טיימס אוף ישראל" ו"סי־טק", המהדורה האנגלית של "כלכליסט". שני הראשונים הופיעו בשש־עשרה שאילתות כל אחד, ו"סי־טק" הופיע עשר פעמים. יחד הם היו אחראים לרוב המכריע של האזכורים. מנגד, מחצית מכלי התקשורת שנבדקו לא הופיעו אפילו פעם אחת. מבין כלי התקשורת של יהדות התפוצות, רובם המוחלט כלל לא זוהה בידי המערכות.

חלק ניכר מהעיתונות הישראלית והיהודית אינו נגיש כלל לספרן, ולכן גם אינו נכנס לתשובות שהוא מספק. כך בדיוק פועלים כיום מנועי הבינה המלאכותית — וכשמדובר בישראל וביהדות, התמונה שמתקבלת חלקית, מצומצמת ולעיתים מעוותת.

הנתון המדאיג ביותר נגע דווקא לנושאים הרגישים ביותר עבור הקהילות היהודיות בעולם. כאשר החוקרים בדקו שאלות הקשורות לאנטישמיות בקמפוסים, לביטחון קהילות יהודיות, לתוכניות כמו "תגלית" או לזהות יהודית בתפוצות — מנועי הבינה המלאכותית כמעט שלא השתמשו במקורות יהודיים. המשמעות ברורה: גם כאשר הנושא הוא החיים היהודיים עצמם, הסיפור מסופר בידי מקורות חיצוניים או בידי מספר מצומצם מאוד של אתרים.

החוקרים מדגישים כי אין מדובר בהטיה אידיאולוגית מכוונת, אלא בבעיה מבנית־טכנולוגית. מנועי בינה מלאכותית אינם "יודעים" מה חשוב יותר או אמין יותר. הם נשענים על מקורות שהמערכות שלהם מסוגלות לסרוק, לנתח ולעבד בקלות. אתר שחוסם גישה לארכיונים, אינו משתמש בנתונים מובנים או בנוי בצורה שמקשה על מנועי חיפוש להבין את התוכן — פשוט נעלם מבחינת הבינה המלאכותית, גם אם מדובר בכלי תקשורת מרכזי ומשפיע.

רון טורוסיאן, העומד בראש חברת "אברית'ינג־פי־אר", הזהיר כי מדובר בבעיה אסטרטגית ולא רק עיתונאית. לדבריו, כאשר מנוע בינה מלאכותית עונה על שאלה הקשורה לישראל, התשובה מורכבת ממספר קטן מאוד של מקורות. המשמעות היא שנרטיב שלם — פוליטי, חברתי ותרבותי — נקבע בפועל על ידי קבוצה מצומצמת של גופים שמצליחים להיות נגישים למערכות הבינה המלאכותית.

החשש הזה משמעותי במיוחד משום שמנועי בינה מלאכותית הופכים במהירות לכלי המידע המרכזי של הדור הצעיר. במקום להיכנס לאתר חדשות, לקרוא כתבה מלאה או להשוות בין מקורות, יותר ויותר אנשים פשוט שואלים שאלה ומקבלים תשובה מוכנה בתוך שניות. מבחינתם, אם מידע מסוים לא מופיע בתשובת הבינה המלאכותית — הוא כמעט אינו קיים.

לפי המחקר, הפתרון אפשרי אך דורש שינוי עמוק באופן שבו כלי תקשורת ישראליים ויהודיים פועלים ברשת. החוקרים ממליצים לפתוח ארכיונים לסריקה, להשתמש במידע מובנה שמנועי חיפוש מסוגלים לקרוא, לחזק התמחות בנושאים ספציפיים ולעקוב באופן קבוע אחר נוכחות במנועי בינה מלאכותית — בדיוק כפי שאתרי חדשות עוקבים כיום אחר דירוגים בגוגל.

מאחורי הנתונים הטכנולוגיים מסתתרת שאלה רחבה הרבה יותר: מי מספר לעולם את הסיפור של ישראל. בעידן שבו בינה מלאכותית הופכת למתווך המרכזי בין בני אדם למידע, מי שאינו נוכח במערכות האלה — פשוט נעלם מהשיח.