מעורך הדין של טראמפ לתובע של אמריקה: המינוי שמטלטל את וושינגטון
בעוד שבישראל התעורר ויכוח סביב בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, מפרקליטיו האישיים של בנימין נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה, בארצות הברית דונלד טראמפ מקדם מהלך שמעורר סערה גדולה אף יותר: עורך דינו האישי, שניהל את הגנתו בתיקים הפליליים הדרמטיים ביותר, עשוי להפוך לפרקליט המדינה של ארצות הברית. עבור מבקרי המהלך, מדובר ברגע שמציב סימן שאלה כבד מעל עצמאות מערכת אכיפת החוק האמריקאית.
האזינו לכתבה זו
מעורך הדין של טראמפ לתובע של אמריקה: המינוי שמטלטל את וושינגטון
06.04.2026 07:00
סוכנויות הידיעות
יש מינויים פוליטיים שמעוררים מחלוקת, ויש מינויים שמצליחים לערער את אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה. מינויו הצפוי של טוד בלאנש לפרקליט המדינה של ארצות הברית שייך ללא ספק לקטגוריה השנייה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בלאנש אינו מגיע לתפקיד כאיש ציבור אלמוני או כתובע פדרלי שצמח במערכת במשך עשרות שנים. הציבור האמריקאי מכיר אותו בראש ובראשונה כעורך דינו האישי של דונלד טראמפ. הוא היה אחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא בזירה המשפטית, וניהל את הגנתו בשורת התיקים הפליליים שהסעירו את ארצות הברית – מפרשת התשלומים לשחקנית סרטי המבוגרים ועד פרשת המסמכים המסווגים והליכים נוספים שניהלו התובעים נגד טראמפ בשנים האחרונות.
כעת, אותו אדם שנלחם עבור טראמפ בבית המשפט עשוי לעמוד בראש משרד המשפטים האמריקאי – הגוף שאמור לאכוף את החוק באופן עצמאי, ללא משוא פנים וללא נאמנות פוליטית.
הציבור האמריקאי מכיר אותו בראש ובראשונה כעורך דינו האישי של דונלד טראמפ. הוא היה אחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא בזירה המשפטית, וניהל את הגנתו בשורת התיקים הפליליים שהסעירו את ארצות הברית – מפרשת התשלומים לשחקנית סרטי המבוגרים ועד פרשת המסמכים המסווגים והליכים נוספים שניהלו התובעים נגד טראמפ בשנים האחרונות
הדרך למינוי נסללה באפריל 2026, כאשר טראמפ הדיח את פאם בונדי מתפקיד פרקליטת המדינה. ההדחה הגיעה על רקע הביקורת הקשה סביב הטיפול בפרשת מסמכי ג'פרי אפשטיין. במהלך הסערה הציבורית הפנתה בונדי חלק מהאחריות לטיפול בפרשה לעברו של בלאנש, שכיהן אז כסגן פרקליט המדינה. למרות זאת, טראמפ בחר לקדם דווקא אותו לתפקיד בפועל, וכעת צפוי להגיש את מועמדותו הרשמית לאישור הסנאט.
הבית הלבן מציג את בלאנש כ"פטריוט אמריקאי" וכמי שנלחם נגד מה שהוא מגדיר "רדיפה פוליטית" של טראמפ. אלא שבעיני מבקריו, דווקא ההגדרה הזו ממחישה את הבעיה. פרקליט המדינה אינו אמור להיות לוחם פוליטי. הוא אמור להיות שומר הסף העליון של החוק הפדרלי. כאשר הסיבה המרכזית לקידומו של אדם נתפסת כנאמנותו לנשיא, רבים שואלים האם מערכת המשפט האמריקאית אינה נכנסת לטריטוריה חדשה ומסוכנת.
כדי להבין מדוע המינוי הזה מעורר סערה כה גדולה, ישראלים אינם צריכים להביט רחוק. רק השבוע נבחר עו"ד מיכאל ראבילו, מי שנחשב במשך שנים לאחד מפרקליטיו האישיים והקרובים ביותר של בנימין נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה. הבחירה עוררה ויכוח ציבורי נרחב סביב שאלה אחת: האם אדם המזוהה באופן כה עמוק עם ראש ממשלה יכול לעמוד בראש מוסד שאמור לפקח על המערכת הציבורית באופן בלתי תלוי.
בארצות הברית הוויכוח חריף אף יותר. מבקר המדינה בישראל אמנם מחזיק בסמכויות פיקוח וביקורת משמעותיות, אך פרקליט המדינה האמריקאי עומד בראש משרד המשפטים כולו. הוא אחראי על אכיפת החוק הפדרלית, על פיקוח על תובעים ברחבי המדינה, על חקירות ביטחון לאומי ועל החלטות בעלות השלכות פוליטיות עצומות.
במילים אחרות, אם בישראל רבים הרימו גבה כשפרקליטו של ראש הממשלה נבחר לתפקיד מבקר המדינה, האמריקאים מתמודדים כעת עם שאלה דרמטית אף יותר: מה קורה כאשר עורך הדין האישי של הנשיא מקבל לידיו את המפתחות למערכת התביעה הפדרלית כולה?
תומכי המינוי דוחים את ההשוואות. מבחינתם, בלאנש הוא משפטן מבריק ובעל ניסיון רב, והעובדה שייצג את טראמפ אינה שוללת את יכולתו לפעול באופן מקצועי. הם מזכירים כי משרות בכירות במשרד המשפטים הן מינויים פוליטיים מטבען, וכי לכל נשיא עומדת הזכות לבחור אנשים שהוא סומך עליהם.
אלא שהמבקרים טוענים כי הבעיה אינה משפטית אלא מוסדית. מערכת משפט אינה נשענת רק על סמכויות וחוקים; היא נשענת גם על אמון הציבור. ברגע שהאדם שאמור לעמוד בראש מערכת אכיפת החוק הוא מי שעד לא מזמן ישב לצד הנשיא כנציגו המשפטי האישי, מתעוררת שאלה בסיסית לגבי עצמאותה של המערכת.
גם הדרך לאישור אינה צפויה להיות חלקה. בסנאט ממתינות לבלאנש שאלות קשות סביב חלקו בפרשת אפשטיין, לצד ביקורת מצד מחוקקים משתי המפלגות על מעורבותו ביוזמות הקשורות למשתתפי אירועי הפריצה לקפיטול. שימועי האישור שלו צפויים להפוך לאחד הקרבות הפוליטיים הסוערים ביותר של השנה.
אבל מעבר לשאלת האישור עצמה, הסיפור הגדול יותר כבר ברור. ארצות הברית ניצבת בפני רגע נדיר שבו הגבול בין עורך דין אישי לבין התובע הבכיר ביותר במדינה מיטשטש באופן שכמעט לא היה לו תקדים מודרני. אם בלאנש יאושר, כל החלטה עתידית של משרד המשפטים בנוגע לטראמפ, לבני משפחתו או למקורביו תיבחן תחת זכוכית מגדלת.
בישראל, הוויכוח סביב עצמאות שומרי הסף מילא את הרחובות במשך שנים. בארצות הברית של 2026, אותו ויכוח בדיוק מתחיל כעת להתנהל במסדרונות וושינגטון. ההבדל הוא שהפעם, לא מדובר בשופט או במבקר. מדובר באדם שעשוי להפוך לתובע הראשי של אמריקה – לאחר ששימש קודם לכן כעורך דינו של הנשיא.
