טראמפ קיבל צבא הגירה משלו: הסנאט אישר 70 מיליארד דולר לאכיפה — והרפובליקאים מתחילים להילחץ

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עבור הנשיא דונלד טראמפ מדובר בניצחון עצום. עבור מתנגדיו, זהו רגע מדאיג. ועבור מיליוני מהגרים, מחזיקי גרין קארד ובעלי ויזות החיים בארצות הברית, זו עשויה להיות אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שהתקבלו מאז חזרתו לבית הלבן.

הסכום שאושר אינו עוד תוספת תקציבית שגרתית. מדובר בהזרמת משאבים חסרת תקדים לשתי סוכנויות שכבר כיום ניצבות במרכז מדיניות ההגירה של הממשל. התקציב החדש נועד לממן הרחבת כוח האדם, הגדלת מתקני המעצר, חיזוק מערכות הפיקוח בגבולות והרחבת פעולות האכיפה בתוך ארצות הברית עד לסיום כהונתו הנוכחית של טראמפ בינואר 2029.

עבור הנשיא דונלד טראמפ מדובר בניצחון עצום. עבור מתנגדיו, זהו רגע מדאיג. ועבור מיליוני מהגרים, מחזיקי גרין קארד ובעלי ויזות החיים בארצות הברית, זו עשויה להיות אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שהתקבלו מאז חזרתו לבית הלבן.

הדרך שבה עבר החוק חשובה כמעט כמו החוק עצמו. הרפובליקאים השתמשו במנגנון תקציבי מיוחד המאפשר להעביר חקיקה ברוב פשוט, מבלי להזדקק לשישים קולות הנדרשים בדרך כלל בסנאט. מבחינה חוקית מדובר בכלי לגיטימי לחלוטין. מבחינה פוליטית, מדובר במהלך שמעיד על כך שהבית הלבן אינו מאמין עוד באפשרות להשיג הסכמות רחבות עם הדמוקרטים.

אפילו בתוך המפלגה הרפובליקאית נשמעו קולות אי־נוחות. הסנאטור לינדסי גרהאם, אחד מבעלי בריתו הוותיקים של טראמפ, הודה בפומבי כי היה מעדיף להעביר את המימון בדרך המסורתית. אלא שלדבריו, במציאות הפוליטית הנוכחית לא נותרה ברירה אחרת.

אבל הדרמה האמיתית לא התרחשה סביב גובה התקציב. היא התרחשה סביב סוגיה אחרת לחלוטין, שהצליחה כמעט להפיל את כל החבילה.

בשבועות האחרונים סערה וושינגטון סביב קרן פיצויים שהקים הממשל במסגרת הסדר משפטי שנחתם בעקבות תביעה שהגיש טראמפ נגד רשות המסים האמריקאית. על פי המבקרים, נוסח ההסדר יצר אי־בהירות לגבי השאלה מי יוכל ליהנות מהכספים שיוזרמו לקרן בעתיד.

בקרב סנאטורים רפובליקאים רבים עלה חשש כי הכספים עלולים להגיע גם לאנשים שהורשעו בפריצה לקפיטול ב־6 בינואר 2021. בבית הלבן הכחישו כי זו הכוונה, אך הנשיא עצמו נמנע מלספק התחייבות חד־משמעית שהאפשרות הזו ירדה מהפרק.

העמימות הזאת יצרה מתיחות חריגה בתוך המפלגה הרפובליקאית. הסנאטורית ליסה מורקובסקי מאלסקה הייתה הרפובליקאית היחידה שהצביעה נגד החוק כולו. שלושה סנאטורים רפובליקאים נוספים חברו לדמוקרטים בניסיון להחזיר את ההצעה לדיון נוסף ולהוסיף מנגנוני פיקוח והגבלות. המהלך נכשל, אך עצם קיומו חשף עד כמה רחוק מלהיות מאוחד הגוש הרפובליקאי.

הסיבה לחשש ברורה. חלק מהמחוקקים הרפובליקאים מבינים שהנושא עלול להפוך לנשק פוליטי משמעותי בבחירות האמצע הקרובות. במדינות מתנדנדות, כל קשר אפשרי בין כספי ציבור לבין מי שהשתתפו באירועי הקפיטול עלול להפוך למוקד מתקפה מצד הדמוקרטים.

אלא שמעבר לוויכוחים הפוליטיים, המשמעות המעשית של החוק עצומה. עבור קהילות מהגרים ברחבי ארצות הברית, ובמיוחד עבור קהילות ישראליות גדולות בקליפורניה, בפלורידה ובניו יורק, התקציב החדש צפוי להביא לעלייה משמעותית בפעילות האכיפה.

יותר סוכנים. יותר ביקורות. יותר פעולות שטח. יותר חקירות. יותר מעצרים של שוהים בלתי חוקיים ושל אנשים שהפרו את תנאי הוויזה שלהם.

עורכי דין להגירה כבר מזהירים כי התקופה הקרובה עלולה להיות מאתגרת במיוחד עבור מי שמעמדם אינו מוסדר לחלוטין. גם מחזיקי ויזות עבודה, סטודנטים ותושבי קבע חוקיים צפויים להיתקל במערכת שתפעל באופן אגרסיבי יותר ותבדוק בקפדנות רבה יותר כל חריגה או אי־התאמה.

הדמוקרטים טוענים כי מאחורי החוק מסתתרת בעיה עמוקה יותר. לטענתם, הממשל ממשיך לצבור כוח באמצעות מנגנונים שמחלישים את יכולת הפיקוח של הקונגרס. הם מצביעים על השימוש בהליך התקציבי החריג, על קרן הפיצויים השנויה במחלוקת ועל הנכונות להרחיב את סמכויות האכיפה ללא הסכמה דו־מפלגתית.

הרפובליקאים מצדם דוחים את הביקורת. מבחינתם, מדובר במילוי הבטחת בחירות מרכזית של טראמפ ובתגובה הכרחית למשבר ההגירה המתמשך בגבול הדרומי. לטענתם, הציבור האמריקאי דורש אכיפה חזקה יותר, והתקציב החדש מספק בדיוק את הכלים הדרושים לכך.

כעת עוברת החקיקה לבית הנבחרים, שם צפוי להתנהל סבב נוסף של מאבקים ותיקונים. אולם גם אם יתבצעו שינויים מסוימים, קשה לראות כיצד תיעצר התנופה הפוליטית שנוצרה סביב הנושא.

בסופו של דבר, ההצבעה הזאת היא הרבה יותר מדיון תקציבי. היא מסמנת את הכיוון שאליו צועדת ארצות הברית בשנים הקרובות. עבור טראמפ זהו ניצחון מרשים. עבור מתנגדיו זו נורת אזהרה. ועבור מיליוני אנשים שחיים, עובדים או מבקשים לבנות את עתידם בארצות הברית, זו תזכורת לכך שמדיניות ההגירה עומדת להיות אחד הנושאים הנפיצים והמשפיעים ביותר בזירה האמריקאית עד לבחירות 2026 ומעבר להן.